עלי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל למשך 30 יום ע"י קצין משטרה בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

2.כעולה מחומר הראיות, ביום 5.1.14 בשעה 00:30 נהג המבקש בכביש 6 במהירות של 162 קמ"ש, וזאת כאשר המהירות המותרת במקום הינה 110 קמ"ש.

3.ב"כ המבקש עותר לביטול הפסילה, ולחילופין לקצרה ל-15 ימים. ב"כ המבקש טוען בנוסף כי המבקש זקוק לרישיון הנהיגה לצורכי עבודה.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד לביצוע עבירה בתיק, וכן עילת מסוכנות.

5.סמכות הפסילה של קצין משטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש עבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת.

6.עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש.

7.המהירות נמדדה באמצעות מכשיר דבורה. בשלב זה בו אנו מצויים ( שלב של בדיקת ראיות לכאורה) מכשיר הדבורה הינו אמין ומקצועי ברמה הנדרשת לשם הגעה לסף הראייתי המאפשר פסילה מנהלית.

8.גם תגובתו הראשונית של הנהג המופיעה בפרטי נסיבות הדו"ח, מחזקת את המסקנה לפיה המבקש נהג במהירות מופרזת. המבקש מציין: "אני מודה שנסעתי מהר לא שמתי לב לפני כמה ימים חזרתי מחו"ל".

9.טענות ב"כ המבקש, לפיה דו"ח זכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה נערך שלושה ימים לאחר ביצוע העבירה, דהיינו: ביום 8.1.14 - אינה נכונה. עיון במסמך מלמד כי המדובר במועד הסמכת המפעיל, וכי התאריך אינו משנת 2014 כטענת המבקש כי אם משנת 2010

(8.1.2010).

המפעיל אף מציין כי בדיקת התקינות נערכה למכשיר הדבורה ביום 4.1.14, יום ביצוע העבירה.

10.מנסיבות המקרה המופיעות בדו"ח, עולה כי השוטר ישב בניידת סמויה והפעיל מכשיר מסוג דבורה. השוטר הבחין ברכבו של המבקש שנסע מצפון לדרום והיה רכב בודד בכביש, השוטר נסע אחרי המבקש ושמר על קשר עין רצוף עימו עד שעצר אותו ברמזור של מחלף עירון אחרי הפנייה שמאלה. במסגרת התיק העיקרי, ייתכן וב"כ המבקש יחקור את השוטר ויציג ראיות נוספות אשר יהיה בהן כדי לסתור את שנרשם בפרטי נסיבות המקרה. בשלב זה כאמור, הרי שדברי השוטר יש בהם כדי לשמש ראיה לכאורה לביסוס החשד המיוחס למבקש.

11.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש, הרי שנותרה שאלה נוספת לבירור והיא: האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש כדי לסכן את שלום הציבור?

12.המהירות בה נהג המבקש, מהירות של 162 קמ"ש גבוהה באופן משמעותי מהמהירות המותרת על פי החוק – 110 קמ"ש. עצם החשד לביצוע עבירה זו, יש בו כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש.

13.אומנם עברו התעברותי של המבקש כשלעצמו אינו עבר מכביד , המבקש נוהג משנת 2006, ולחובתו 3 הרשעות.

אך עברו התעברותי של המבקש בצירוף העבירה בה הוא נחשד במקרה זה, מטים את כפות המאזניים לכיוון הותרת הפסילה על כנה, וודאי שלא ניתן לומר כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה של הקצין הפוסל.

14.מכיוון שמצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש, וכמו כן, קיימת עילת מסוכנות, הרי שלא נראה לי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, וכי יש להתערב בהחלטתו.

15.אשר על כן, הבקשה נדחית.

16.המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.