עלי אלעבאדי ואח' נ' אבוחמד כעבייה ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעת לתקן את תביעתה על דרך של הגשת חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי ובה טענה לנכות בתחום זה.

2.התובעת הגישה תביעתה בשלהי שנת 2011, כאשר טענה היא לנזק גוף, אשר נגרם לה כתוצאה ממכות אשר היכה אותה הנתבע. בסעיף 9 לכתב התביעה, העלתה התובעת טענות לנזקים לאזניה ולשמיעתה וכן טענה לסחרחורות, כאבי ראש ופחדים בלילות. התובעת טענה גם לנזק תדמיתי וחברתי אשר נגרם לה.

לכתב התביעה לא צורפו חוות דעת רפואיות.

3.בדיון קדם משפט מיום 8.1.13, הודיע ב"כ התובעת כי אין טענה לנכות, אך הוסיף וציין כי "יש נזק שעלול להתפתח". ב"כ התובעת עתר לארכה בת 30 יום לצורך הגשת חוות דעת רפואית מטעמה.

באותו דיון הוצע לצדדים לפנות לגישור ובעניין זה ניתנו מספר החלטות והוגשו הודעות הצדדים.

בסופו של יום, לאחר שהתובעת הודיעה על סירובה לקיים הליך גישור בתיק ומשלא הוגשה חוות דעת מטעמה, ניתנה, ביום 30.5.13 החלטה לפיה התובעת לא תהא רשאית להגיש חוות דעת בהליך והצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית.

בתאריך 15.7.13 עתרה התובעת להארכת המועד להגשת תצהיריה. לא נטען דבר ביחס לכוונתה לעתור להגשת חוות דעת רפואית. ניתנה ארכה עד ליום 15.8.13.

תצהירי עדות ראשית מאת התובעת לא הוגשו. תחת זאת, הוגשה באיחור של ימים ספורים, ביום 19.8.13 בקשת התובעת לאפשר לה לתקן את כתב התביעה ולהגיש חוות דעת רפואית.

4.התובעת מסבירה בקשתה זו בכך שלדבריה, נגרמה לה התדרדרות במצבה הנפשי, התדרדרות אשר הובילה לפנייתה לטיפול אצל פסיכיאטר. אותו פסיכיאטר אליו פנתה, קבע כי היא סובלת מנכות בתחום זה ומכאן הבקשה. התובעת הסבירה כי לא פנתה קודם לכן לטיפול פסיכיאטרי, בשל מצוקה כלכלית קשה ומיד כאשר הצליחה לגייס את הכספים לצורך קבלת טיפול, פנתה לפסיכיאטר.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, היה על התובעת לבקש רשות לערער על ההחלטה מיום 30.5.13 ואין היא יכולה כעת להביא לשינוי ההחלטה במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה. המשיבים טענו כי המדובר בהוספת עילה חדשה ואין להתיר תיקון כתב תביעה בשלב מאוחר זה. המשיבים טענו גם לשיהוי אשר די בו כדי להביא לדחיית הבקשה.

המבקשת הגיבה וטענה בין היתר כי המדובר בשלב מוקדם בהליך ויש לאפשר לה לתקן את תביעתה.

5.בדיון שהתקיים ביום 15.1.14 הודיעו המשיבים כי עומדים הם על התנגדותם לבקשה לתיקון כתב התביעה ולחילופין, עתרו למחיקת התביעה תוך חיוב בהוצאות משמעותיות.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, שהרי המטרה היא לאפשר לצדדים להתדיין בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם. אם הבקשה היא לתיקון אשר יועיל לבירור הפלוגתאות ויאפשר לבית המשפט להכריע במכלול השאלות השנויות במחלוקת, אזי יש להיעתר לבקשה. עם זאת, יש להתחשב גם בהתנהגות בעל הדין עובר לבקשת התיקון ובכלל זה את שאלת עיתוי הגשת הבקשה והסיבות לשיהוי, אם היה שיהוי, בהגשתה.

הגשת חוות דעת רפואית, כפי שמבקשת התובעת, מחייבת הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, כפי שאכן עתרה התובעת.

7.עיון בכתב התביעה, כפי שהובא בקצרה דלעיל, מלמד כי התובעת העלתה טענות לנזקים שונים שנגרמו לה כתוצאה מן האירוע מושא התביעה, בין היתר גם נזקים נפשיים.

כתב התביעה הוגש, אמנם בחודש דצמבר 2011, אולם התיק עודנו בשלב של קדם משפט וטרם הוגשו תצהירי הצדדים.

מסכימה אני עם טענות המשיבים, כי היה על המבקשת להגיש בקשתה קודם לכן, בפרט לאחר שניתנה ביום 30.5.13 החלטה המונעת ממנה העלאת טענה לנכות. אולם דומה כי לטענות אלו ניתן מענה בתצהירה של המבקשת ממנו עולה כי מחמת קושי כלכלי לא יכולה היתה לפנות לקבלת טיפול נפשי קודם לכן וכן, כי חלה החמרה במצבה.

8.לאור השלב שבו מצוי התיק, מאחר שאיני מוצאת כי נגרם שיהוי משמעותי מצידה של התובעת כפי שעולה מן המועדים המפורטים מעלה, לאור טענות התובעת בתצהירה כי במצבה הנפשי חלה החמרה, מאחר שהטענות לנזקי גוף ובהם לנזק נפשי הועלו כבר בכתב התביעה ואין המדובר בטענה חדשה או מפתיעה שעולה רק עתה ומעל לכל אלה, על מנת ליתן לתובעת את יומה בבית המשפט ולאפשר לבית המשפט להכריע בטענותיהם המלאות של הצדדים, אני מתירה את תיקון כתב התביעה, כמבוקש, על דרך של הוספת חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי.