עלאוי נסרין (קטינה) נ' עתאמנה ריאד ואח'

פסק דין

הרקע:

עלאוי נסרין ילידת 9.8.1995 (להלן: "התובעת" או "הקטינה") נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.10.02 בכפר קרע, כהולכת רגל.

התביעה הוגשה ע"י התובעת באמצעות הוריה, ולאחר פטירת אביה נותרה אמה בהליך, באמצעותה מוגשת התביעה.

כתב התביעה בתחילה הוגש גם כנגד הנתבעים עתאמנה ריאד ומבטחיו הכשרת הישוב, חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב, שלימים נמחקו מכתב התביעה, לאחר שהוברר כי עתאמנה ריאד מסר גרסה שקרית לפיה הוא פגע בתובעת באמצעות רכב טנדר מסוג מיצובישי, כאמור בהודאתו במשטרה, בבית המשפט ובפניי.

ודוק, בפניי הוגש כתב אישום בו הודה עתאמנה ריאד כי מסר הודעה כוזבת לפיה פגע בתובעת, שעה שכלל לא היה במקום בעת התאונה, ובנסיבות אלה הורשע בדין בבית משפט השלום בנצרת בת.פ. 2533/06.

בעקבות האמור לעיל הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו נתבעו הפניקס, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") וחברת בלוק הסלע האדום מפעלי בלוקים בע"מ (להלן: "חברת בלוק הסלע").

לימים, עוכבו ההליכים נגד חברת בלוק הסלע לאחר שניתן נגדה צו פירוק. משניתן צו פירוק נוצרה חבות ישירה בין התובעת ובין הפניקס.

דיון והכרעה:

בכתב התביעה המתוקן נטען כי התובעת נפגעה כהולכת רגל ע"י מלגזה בצבע צהוב שמספר הרישוי שלה 247-643, שהיתה בבעלות חברת בלוק הסלע.

עדים לתאונה האמורה היו התובעת בת ה-7 בעת התאונה, שתי חברותיה שביחד עמה חזרו מבית הספר, הנהג הפוגע ועד ראייה שעבד במקום עבודה סמוך, מר מוחמד בדיע יעקוב (להלן: "מוחמד יעקוב" או "יעקוב").

תלי תלים של טענות העלו הצדדים, כל אחד רותם גרסתו בראיות שהוגשו, ובין היתר בהסתמך על גרסתו של ריאד עתאמנה, האמורה, אשר בתקופה הרלוונטית עבד בחברת בלוק הסלע וממניעים שלא הובררו עד תום "התנדב" להגיש הודעת שקר במשטרה ולהודות כי פגע בתובעת באמצעות רכב מסוג טנדר, שעה שכלל לא היה במקום, לא הוא וגם לא רכב מסוג טנדר.

יצויין כי בגרסתו השקרית של העד ריאד עתאמנה תמך מחמוד עתאמנה, אחיו של בעל החברה בלוק הסלע ועובד בה כנהג מלגזות; גם הוא הודה בהליך הפלילי במעשה הפסול שעשה והורשע בשיבוש הליכי משפט, בגין מסירת עדות שקר במהלך חקירתו במשטרה, ביחס לתאונה, כשחיזק את גרסתו השקרית של ראיד עתאמנה, למרות שלא היה עד לתאונה, כדבריו.

בנסיבות אלה, אדגיש כי העדים ראיד עתאמנה ומחמוד עתאמנה, שהעידו על עצמם כי לא מסרו עדויות אמת מלכתחילה, אין בכוונתי להסתמך על עדותם כלל ועיקר, וזאת בנוסף לטענה שהוכחה, כפי שיפורט להלן, כי שניהם לא נכחו כלל בעת קרות התאונה וממילא עדותם הינה בגדר עדות שמיעה.

עד ניטרלי לתאונה שעבד, כאמור, בתקופה הרלוונטית בסמוך למפעל בלוק הסלע ואשר מסר במספר הזדמנויות גרסה עקבית, סדורה וקוהרנטית הינו מר מוחמד יעקוב. לעדותו של העד אני נותנת משקל רב ודומה כי בין השיטין הצדדים מסכימים כי לעדותו משקל רב בהליך, ר' סעיף 15 לסיכומי הפניקס, כדלקמן;

"...כמו כן, קיימת בפנינו עדותו של אדם חיצוני למפעל ושעל פניו אין לו אינטרס כלשהו, לכאן או לכאן, בתביעה זו, מר יעקוב, אשר העיד במשטרה ושב ואישר זאת גם בביהמ"ש, כי נהג משאית שהגיעה לפרוק מטען מלט במפעל הנדון, הוא שבעצמו נהג במלגזה הנדונה ופרק מהמשאית את מטען המלט, ותוך כדי כך פגע בתובעת."

העד יעקוב מוחמד, בתמצית, מוסר כי ראה את התובעת נפגעת ממלגזה צהובה ששייכת למפעל בלוק הסלע בציינו כי למפעל שתי מלגזות, האחת אדומה והשנייה צהובה.

לדבריו, נהג המשאית שהביא מלט למפעל בלוק הסלע הוא שנהג במלגזה ופגע בתובעת, וכי לאחר התאונה ובעקבותיה, העד יעקוב והנהג הפוגע ליוו את התובעת ברכב מעבידו של העד יעקוב לקופ"ח לצורך קבלת טיפול ראשוני.

הוסיף העד יעקוב כי בעת קרות התאונה ה"ה ריאד עתאמנה, מחמוד עתאמנה ובעל המפעל סלים עתאמנה, לא נכחו במקום.

את סלים עתאמנה פגש העד יעקוב מוחמד לראשונה בקופ"ח, עת הגיע בסמוך לאחר התאונה ישירות לקופ"ח.