על פי הדין השרעי, בעל חייב במזונות אישה שלושה חודשים לאחר מועד הגירושין

1.        בפני בקשה לדחייה או דחיה חלקית של תביעת מזונות בין הצדדים, עקב גירושין.

2.        בתיק זה עסקינן במזונות אישה ובמזונות קטינה; אגב ניהול התיק נפסקו מזונות זמניים לאישה ולקטינה, על יסוד כתבי טענות ובקשות.

3.        ביום XXXהתגרשו הצדדים זמ"ז; הנתבע ביקש, לאור הגירושין, לדחות את תביעת האישה למזונות, ואילו האישה (להלן "התובעת") טענה כי מדובר בגט מותנה, וכי היא זכאית למזונות גם לאחריו.

4.        במסגרת הסכם תנאי הגירושין שאושר, קבעו הצדדים כי על הנתבע לשלם תשלומים   
 לתובעת; התובעת טוענת כי תשלומים אלו מהווים תנאי מתלה.

5.        א.     עם קבלת תעודת גירושין, הכלל הוא כי הצדדים התגרשו; תעודת הגירושין הנה מסמך המעיד על סטאטוס; למסמך זה השלכות עצומות בדיני האיסור וההיתר.

           ב.     משכך, על אף תנאי הסכם הגירושין בין הצדדים, יש לראות את ההסכם כתקף, כל עוד לא הוכח אחרת; הסמכות לקביעת מעמדם הגירושין והנישואין של הצדדים מסורה לביה"ד הדתי; בית משפט זה ימשוך ידיו מכך. על היקף סמכות ביה"ד השרעי ראה סעיף 7 לחוק הפרוצדורה העותמני של בתי הדין השרעיים (להלן בהמשך החלטה זו- "החוק")

           ג.      משקיבל בית משפט זה, מבית הדין המוסמך תעודה רשמית, המלמדת על גירושי הצדדים, יש בכך להוות ראיה למעמדם האישי של הצדדים.

           ד.     אדרבא- אם יופר ההסכם, כנטען ע"י התובעת,תפנה התובעת לביה"ד הדתי, תעתור שם לביטול או שינוי מעמדה האישי, ורק אח"כ תוכל לעתור לבית משפט זה.

6.        א.     דא עקא שבזאת לא באו הטיעונים לכלל קץ.

           ב.     מזונות אישה, על פי החוק לתיקון דיני המשפחה, אינם מכוח הדין האזרחי; על מזונות האישה חולשים דיני הדין הדתי, הדין השרעי.

7.        א.     הכלל הוא כי הבעל חייב במזונות אשתו מיום הסכם הנישואין, וזה כתמורה להתמסרותה לו (איחתבאס).

           ב.     על תנאי פסיקת המזונות ראה ע"ש (ביה"ד השרעי לערעורים) 77/2000; ראה שם ההבחנה בין מזונות בסיס- כפאיה ובין מזונות מוגדלים- יסאר.

8.         לאחר גירושי הצדדים, בדומה להלכה היהודית, אסורה האישה לאחרים משך פרק זמן של מספר חודשים; מטרת איסור זה הנה בירור אם האישה הנה מעוברת; תקופה זו מכונה "אל עדה " או " אל עידה".

9.        א.     ס' 150 לחוק קובע, כי "הבעל חייב במזונות אשתו בתקופת ההמתנה"; סעיף זה הנו חריג לכלל, לפיו לכאורה פוקעים מזונות אישה עם הגירושין; הלכה למעשה רואה השריעה אישה בשלושת החודשים שלאחר גירושיה, כממשיכה להיות 'מרותקת' לבעל, וכאסורה לאחרים; על פי השריעה, חובות אלו מקימות חיובי מזונות.

           ב.     יתרה מזו- קיים סעיף ספציפי (סעיף 153), הקובע כי רק בתום תקופת ה"עדה" בטלה חובת המזונות.

           ג.      ראה גם ע"ש (ביה"ד השרעי לערעורים) 160/2000; 161/2000.

10.    משהחובה על פי הדין האישי משתרעת ל-3 חודשים לאחר הגירושין, איני רואה מקום לבטל החיוב בפרק זמן קצר יותר מזו אותו הקנה הדין האישי; משכך, סבורני כי עד ליום XXX, קרי 3 חודשים מחלוף הגירושין, תחול חובת המזונות.

11.    אשר למזונות העבר, אפנה הצדדים לע"ש 241/99 הקובע, כי במידה והיו גירושין - אין הם מבטלים מזונות העבר (מכוח הדין האישי).