על מי נטל הראיה במחלוקת מי הפר הסכם

בפני ביה"ד תביעה לביטול חלופה ראשונה לחלוקת רכוש וקיום חלופה שנייה.

רקע כללי

הצדדים נישאו כדת משה וישראל. לאחר מס' שנות נישואין היו לאשה טענות קשות כנגד בעלה בעניין התנהלותו הזוגית והמשפחתית, ולאחר מס' ישיבות בבית הדין חתמו הצדדים על הסכם לשלום בית.

בהסכם זה התחייב הבעל להוכיח לאשתו כי הוא אינו מהמר ואינו בוגד באמונה, ואם לא יעמוד בתנאים מסוימים מסכים הוא לחלוקת רכוש שאינה שוויונית כך שהבית יעמוד לרשות האשה, והנגרייה ועוד מס' פריטים ירשמו על שמו.

הבעל לא עמד בהתחייבויותיו והאשה ביקשה לממש את ההסכם לשלום הבית. הבעל התנגד ולדבריו יש כמה נימוקים, חלקם לגופו של עניין וחלקם באשר לתוקף ההסכם, המונעים את מימוש ההסכם.

לאחר משא ומתן ארוך ומייגע הגיעו הצדדים להסכם גירושין, כאשר בחלופה הראשונה חלוקת רכוש שאינה שוויונית, אולם לא כפי המוסכם בהסכם לשלום הבית. חלופה זו עיקרה שהאשה תקבל את הבית הרשום על שם הצדדים, הבעל יקבל את הנגרייה יסדיר את כל הנצרך בנגרייה זו הן בעניין החובות המוטלים עליה והן בעניין הרישום במשרדי העירייה. ובנוסף לנגרייה האשה תשלם סכום של 150,000 ₪ לבעלה וזאת על מנת לצמצם את אי־השוויון בחלוקה. תשלום זה הוטל על האשה לשלם תוך תשעים יום ממועד החתימה על הסכם הגירושין.

הזמן שניתן לאשה נועד לשם השגת הלוואה בנקאית הכרוכה במשכון הבית.

(כאן המקום לומר שאין ספק שהזמן ניתן לשם כך, ועניין זה היה העיקרון שעליו נסוב המשא ומתן בלשכת הדיינים).

עוד נאמר בהסכם כי אם האשה לא תעמוד בתשלום המוטל עליה תוך תשעים יום בעטיה, תבוטל חלופה זו והחלוקה בין השניים תהא חלוקה שוויונית לפי חוק יחסי ממון.

בפועל האשה לא הספיקה בתוך 90 הימים שניתנו לה לשלם את התשלום המוטל עליה והיא עשתה זאת רק לאחר כ־115 יום.

הבעל לא הסכים לקבל את התשלום במועד זה, ותביעתו כעת לממש את החלופה השנייה עליה הוסכם בהסכם הגירושין, דהיינו, חלוקה לפי חוק יחסי ממון.

טענת התובע

כיוון שהאשה לא עמדה בזמן שהוקצב לה לתשלום חובה יש לפעול לפי החלופה השנייה המוזכרת בהסכם הגירושין.

אמנם לטענת האשה היא עשתה ככל יכולתה לקיים את המוטל עליה, והעיכוב נגרם בשל עיקול חדש שהתגלה והיה צורך לפעול לביטולו, אולם לא התברר כי האשה פעלה ללא ליאות למען השגת ההלוואה ואפשר שאם היא לא הייתה מתעכבת כלל, והייתה פועלת בצורה רצינית הייתה משיגה את ההלוואה בזמן שניתן לה לשם כך.

נטל ההוכחה שהיא פעלה כיאות מוטל עליה, וכל עוד שלא הצליחה להוכיח זאת הרי העובדות הן שהיא לא הצליחה לעמוד במוטל עליה והיא לא קיימה את התחייבותה בחלופה 1 ויש לבצע את חלופה 2 – חלוקה שוויונית לפי חוק יחסי ממון.

טענת הנתבעת

ראשית היא עשתה את כל אשר מוטל עליה למען השגת ההלוואה והעיכוב שנגרם הוא בעטיו של התובע שלקח הלוואה על שמו בלבד ומשכן את הבית לצורך הלוואה זו, ועל אף ששילם את כל חובו לא עשה את כל הנדרש מבחינה פרוצדורלית לביטול רישום המשכון.

לטענת האשה לא הייתה לה כל סמכות משפטית לפעול בחשבון התובע והוא היה אמור לעשות זאת. פעולתו הייתה כרוכה בגרירת רגליים, לא פעל לפי הנדרש למרות שבהסכם הגירושין הוסכם שכל צד יעשה את כל הנדרש לשם קבלת ההלוואה בעִתה.