על"ח 8341-01-16

לפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת הערר שליד לשכת שירות התעסוקה בכפר סבא-רעננה, לדחות את ערר המערערת כנגד ההחלטה לרשום לה "סירוב" עקב סירובה לקבל עבודה אליה הופנתה.

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות:

המערערת, בת 22 ואם לילד כבן שנה, רשומה אצל המשיב במדור אבטלה החל מיום 01.09.15.

ביום 21.9.15 הופנתה המערערת למעון "אמונה" (להלן: "המעון"), לתפקיד סייעת במעון.

המערערת לא הגיעה לראיון עבודה, אלא דחתה את העבודה כבר בשלב השיחה הטלפונית שהתנהלה בינה לבין מנהלת המעון נוכח חוסר גמישות בשעות העבודה והעובדה כי אין מי שייקח ויחזיר את בנה הפעוט מהמעון. על כך, נרשם למערערת סירוב.

המערערת הגישה ערר על החלטה זו. ביום 10.11.15 התכנסה ועדת הערר ורשמה בפרוטוקול הדיון מפי המערערת:

"הציעו לי עבודה ואז התקשרתי למעסיקה והיא אמרה לי ששעות העבודה הן מ 700 עד 1600. ואני לא יכולה בגלל השעות של התינוק שלי שהן מ730 עד 1545. חשבתי אפילו אם אפשר להעביר את הילד שלי אל אותו מעון אך נאמר לי שזה אסור על פי חוק. אני נשואה בעלי לומד בכולל, המניין של התפילה שלו זה ב650 בבוקר והוא לומד בכולל עד 1600. כרגע מצאתי כבר עבודה ואני התחלתי לעבוד. לא דרך הלשכה" (ר' ת/1).

הערר נדחה מן הטעם כי המערערת הופנתה לעבודה בשעות סבירות ומקובלות ומשסירבה לעבוד עוד לפני שהגיעה לראיון. עוד ציינה הועדה כי במיוחד שאין מדובר באם חד הורית ומצופה היה מן הבעל, אף שאינו עובד, לסייע בשמירה על התינוק לזמן קצר בבוקר ואחר הצהריים (ר' ת/1).

לטענת המערערת, העבודה שהוצעה לה אינה עולה להגדרת "משרה מתאימה", זאת מאחר ובמועד הרלוונטי היא היתה אם לפעוט בן שמונה חודשים, ולא היה לה סידור הולם עבורו לפני השעה 7:30 ומהשעה 15:45, בו הסתיים לטענתה המעון. עוד טענה המערערת כי טעה המשיב בקובעו כי בעלה איננו עובד, שכן הוא אינו לומד בכולל רגיל, אלא במכון להסמכה לרבנות בכפר סבא וזו עבודה לכל דבר ועניין שכן הוא צריך להחתים שעון נוכחות ויכול להפסיד את המלגה שלו באם לא יעמוד בלוחות הזמנים, לכן לא יכול היה לצאת מוקדם כדי להוציא את הפעוט מהגן. לטענת המערערת בעלה גם לא יכול היה להכניס את הפעוט לגן בשעה 7:30 שכן עליו להספיק להגיע לתפילת שחרית בשעה 06:50 ולאחר מכן להספיק להגיע ללימודיו שבכפר סבא. מעבר לכך טענה המערערת כי היום בנה נמצא במעון הנפתח בשעה 07:00. עוד טענה המערערת כי שיחת הטלפון שניהלה עם מנהלת המעון היתה שיחה מעמיקה, בה שאלה האם ניתן להסכים על פתרונות חילופיים, ולא דובר על הגעה לפגישה.