על"ח 44036-06-14 פלוני נגד מדינת ישראל – משרד האוצר – רשות המיסים

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אשר התכנסה מכח פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), בתאריכים 28.11.13 ו- 24.4.14 (להלן – הועדה) וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 86.44% - דרגת נכות שאינה מזכה בפטור ממס הכנסה.

העובדות הצריכות לערעור

המערער, יליד 1930, פנה למשיבה ביום 24.12.12 בבקשה לקבלת פטור ממס על פי הוראת סעיף 9(5) לפקודה, נוכח ליקויים רפואיים מהם הוא סובל. המערער צירף לבקשתו חוות דעת של מומחה מטעמו, דר' יגלה, מיום 12.12.12, המפרטת את הליקויים הרפואיים השונים ודרגת הנכות שיש לקבוע בעטיים (נספח א' לערעור).

מכתב הערעור עולה, כי הגם שלא התייחס המערער בפנייתו המקורית למשיבה ו/או בחוות דעת המומחה מטעמו לליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, המערער התלונן על כך ונבדק על ידי יועץ מתחום אף אוזן וגרון ביום 8.4.13, אשר קבע לו 15% נכות צמיתה בגין ליקוי השמיעה (נספח ג' לערעור).

וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר התכנסה ביום 19.5.13 לדון בפניית המערער, קבעה לו נכות צמיתה בשיעור 80.49%, החל מיום 25.11.12, אשר אין די בה לקבלת פטור מתשלום מס הכנסה (נספח ב' לערעור).

ביום 13.8.13 השיג המערער על קביעת הועדה הרפואית מדרג ראשון ובכתב הערר פורטו הנימוקים כדלקמן (נספח ד' לערעור):

"1. הועדה קבעה נכות בגין מחלת הלב, אולם לא קבעה נכות בגין פרפור פרוזדורים.

2. הועדה קבעה נכות בגין יתר לחץ דם בשיעור 0% למרות שמדובר ביתר לחץ דם על רקע לב מוגדל!

3. למרות פגיעה קשה בעמוד שדרה וקשיי הליכה ניכרים, קבעה הועדה בגין הנכות האורטופדית 10% בלבד – הנכות קיימת מאז שנת 2001.

4. הועדה לא קבעה נכות בגין היעדר שיניים רבות.

5. הועדה לא קבעה נכות בגין בעיות במערכת העיכול.

6. הועדה לא קבעה נכות בגין היפרליפדמיה.

7. הועדה לא קבעה נכות בגין טנטון.

8. הועדה לא קבעה נכות בגין סטיה במחיצות האף ונזל כרונית"