על"ח 3899-05-14

1.השאלה העומדת להכרעתנו היא מהי דרגת הפרישה המגיעה לתובע, שפרש מהרשות לכבאות והצלה לאחר 42 שנות שירות.

הרקע העובדתי

2.התובע הוא יליד שנת 1950 שירת ככבאי בשירותי הכבאות וההצלה מחודש דצמבר 1971 ועד לפרישתו ביום 28.2.14. בתפקידו האחרון שימש כמנהל תחנת אופקים.

הנתבעת – הרשות הארצית לכבאות והצלה – הפועלת מכוח חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה תשע"ב 2012 שנכנס לתוקף ב 8.8.2012 ולפיו הומר מערך הכבאות וההצלה שהיה מנוהל במסגרת איגודי ערים לכבאות ומחלקות לשירותי כבאות והצלה ברשויות המקומיות, למערך ארצי מרכזי ואחיד תחת המשרד לביטחון פנים.

3.ביום 1.4.04 הועמדה דרגתו של התובע על 11.

4.ביום 1.5.07 קיבל התובע תוספת שהייה לדרגתו כך שזו הועמדה על 11+.

5.מיום 11.9.07 הוענקה לתובע דרגת פיקוד "רשף", אשר אינה מזכה בתוספת שכר.

6.התובע נפגע בתאונת עבודה ועם שובו לעבודה התגלעה מחלוקת בינו ובין הממונה עליו בקשר עם שיבוצו, נוכח ההגבלות הרפואיות שחלו עליו. התובע ניהל הליך משפטי כנגד האיגוד (ס"ע 37006-12-11, צ"ו 17528-10-11) ובהמשך ניהל הליך משפטי בקשר עם השבתו לעבודה. במסגרת זו נדברו הצדדים בדבר אפשרות פרישתו של התובע (ראו מכתבו של עו"ד חביב ב"כ האיגוד מיום 1.11.11, במסגרתו פורטו בין היתר דרישותיו של התובע לפרישה- נספח ה' לתצהיר בר-טוב, ראש היחידה לתכנון שכר ויחסי עבודה ברשות – המצהירה מטעם הנתבעים).

7.גם ביום 23.7.12 התקיימה פגישה בין התובע ונציגי איגוד הכבאות בקשר עם פרישתו מהשירות (נספח ו' לתצהיר בר טוב). ביום 5.8.12 הודיע מר דוד גלעם, יו"ר איגוד ערים באר שבע (שרותי כבאות) (להלן: האיגוד), לתובע כי הצעת האיגוד לפרישה פקעה מאחר שלא השתכלל הסכם מחייב במועד שנקצב במסגרת המשא ומתן בין הצדדים (נספח ו' לתצהיר בר-טוב).

8.בעקבות חקיקת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012, הוסדר כינונה של הרשות (תוך 6 חודשים ממועד כניסת החוק לתוקף - 8.2.13) והעברת האחריות על הפעלתה ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים (להלן: הרשות). עוד קודם לכן, ביום 15.7.12 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל להסתדרות העובדים הכללית החדשה בנוגע לרפורמה בשירותי הכבאות, והוסכם כי זה יכנס לתוקף עם כניסתו של החוק לתוקף (נספח א' לתצהיר התובע).