על"ח 38539-04-15

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר של שירות התעסוקה מיום 23.03.15, אשר דחתה את הערעור שהגיש המערער בגין רישום סירוב ביום 11.3.15 (להלן – הוועדה).

2.העובדות הרלוונטיות לעניינינו –

א.המערער הופנה, ביום 11.03.15, לעבודה כנהג משאית פול טריילר אצל א.א. אחים אליהו הובלות בע"מ (להלן – המעסיק).

ב.על גבי טופס ההפניה רשם המעסיק כי המערער אינו מתאים לו, היות שמעדיף לעבוד באתר מקומי.

ג.בערר שהוגש ביום 15.03.15 טען המערער – "שלחו אותי לאחים אליהו. שאל אותי מתי עבדתי על פול טריילר בזמן האחרון? אמרתי לפני 12 שנה ושאל אותי מה אתה מעדיף? אמרתי לעבוד פה במקום".

ד.בוועדה טען המערער כי הוא סובל מסכרת וכי לא עבר ועדת אי כושר. המערער הציג לוועדה אישור רפואי מיום 23.03.15, תאריך שלאחר מועד הסירוב.

ה.הוועדה קבעה –

"... לא ברור מדוע המערער סירב להתקבל לעבודה התואמת את כישוריו. האישורים הרפואיים אטרואקטיביים (כך במקור – א.ס.) והמערער לא פנה לוועדת אי כושר. מומלץ להפנות את המערער לוועדת אי כושר. בנסיבות המתוארות בערעור ובטענות המערער אין די כדי להרים את הנטל להוכיח את הערעור. בנסיבות אלה הערעור נדחה".

ו.מכאן הערעור מושא פסק הדין.

3.טענות המערער בתמצית –

א.הערעור נדחה שלא כדין, שכן לא סירב לקבל עבודה והדגיש זאת בפני הוועדה.

ב.המערער לא סירב לעבודה, לא במפורש ולא במשתמע, ואף הביע את נכונותו לעבוד בכל עבודה התואמת את מצבו הרפואי.

ג.המערער נשאל ע"י המעסיק מה הוא מעדיף והשיב שמעדיף לעבוד על דאבל משאית באתר מקומי אך לא סירב לעבודה אחרת.

ד.נרשם שהמערער לא מתאים מהסיבה שהוא מעוניין לעבוד באתר במקום, לא נרשם שסירב לעבודה.