על"ח 34157-10-15

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה, מיום 11.10.15, אשר דחתה את בקשת טגבה ווסן, המערער (להלן – המערער) לבטל את הסירוב שנרשם לו ביום 17.5.15 (להלן – הוועדה).

2.השתלשלות העובדות הרלוונטיות לעניינינו – 

א.המערער, בן 48, מטופל במדור הבטחת הכנסה מזה כ-18 שנים.

ב.ביום 24.2.15 הועמד המערער בפני ועדה לקביעת כושר עבודה שקבעה שמבחינה רפואית אין למערער מגבלות תעסוקתיות כלשהן.

ג.ביום 10.5.15 הופנה המערער לעבודה בחברת מוקד יסעור שירותי אבטחה כעובד ניקיון והגשה במתקן חולות.

ד.המערער אמר למעסיק שאיננו יכול לעבוד עקב בעיות בריאותיות מהן הוא סובל, ועל כן נרשם לו סירוב.

ה.ערר שהגיש המערער על ההחלטה לרשום לו סירוב נדחה בנימוק –

"העורר קיבל הפנייה לעבודה וטען כי הוא לא יכול לעבוד. העורר עבר ועדה רפואית בפברואר 2015 שקבעה כי הוא כשיר לכל עבודה. העורר בעל נסיון של 18 שנה בהבטחת הכנסה ויודע היטב מה משמעות הסירוב שלו. סירובו של העורר להתחיל לעבוד עולה כהפגנת חוסר מאמץ סביר להשתלב בשוק העבודה ומשכך דין הערר להדחות".

ו.מכאן הערעור מושא פסק הדין.

3.טענות המערער בתמצית –

א.למערער אין מקצוע, הוא היה במאסר בין השנים 1998 עד 2001 ואף אחד לא מוכן לקבל אותו לעבודה.

ב.המערער לא עבד 18 שנה והוא קבוע מרגיש לא טוב.

ג.המערער נפצע בחזה וסובל ולכן לא הולך לעבוד.

ד.אפילו הרופאה של המערער לא יודעת מה הוא מרגיש וממה הוא סובל.