שקד רוני נ' שירות התעסוקה

לפני ערעור על החלטת ועדת ערר שליד מועצת לשכתה התעסוקה ירושלים מיום 28.11.2016. (להלן: ההחלטה, הוועדה).

רקע נדרש

1. המערער , יליד 1974 גרוש שבחזקתו ילד בן 16.5 , מקבל קצבת הבטחת הכנסה.

2. המערער זומן בהודעה מיום 14.9.2016 לראיון אצל מעסיק במשרדי המשיב ליום 21.9.2016 אך לא התייצב אליו.

3. כאשר הגיע המועד הבא להתייצבותו אצל המשיב, בשבוע לאחר מכן, המציא אישור מחלה מאת רופא משפחה . האישור נושא תאריך 23.9.2016 ומתיחס ליום אחד בלבד- ה 21.9.2016 ונקבעה בו האבחנה "זיהום וירלי לא מוגדר".

4. עת התייצב במשרדי המשיב עם אישור המחלה החליטה פקידת המשיב כי באי התייצבותו סרב המערער לקבלת עבודה מתאימה.

5. המערער הגיש ערר על החלטת פקידת המשיב בפני הוועדה.

6. לפני הוועדה אמר התובע כי לא הרגיש טוב ביום 21.9.2016, לא בא לראיון ונאמר לו ע"י פקידת המשיב כי אם אינו יכול להגיע עליו להמציא אישור רפואי. למרות שכך עשה , רשמה לו הפקידה "סירוב". וכן "לשאלת הוועדה מדוע אישור המחלה ניתן יומיים לאחר מכן: אני הלכתי לרופא אחרי יומיים כיון שלא הרגשתי טוב. לשאלת הוועדה מה היה לי אני משיב שהיה לי כאב שינים או משהו אחר אני לא זוכר"

7. לאחר דיון בוועדה , החליטה לדחות הערר. בהחלטה ציינה את הרקע מתוך רישומי הפקידה – לפיו המערער "מתחמק באופן קבוע ובתואנות שונות, ומגיש אישור מחלה כאשר מוזמן למפגשים ראיונות וכיוצ"ב" כן התיחסה לכך שהאישור הרפואי רטרואקטיבי וכי האמור בו כללי ואינו מתיישב עם מה שציין המערער לפניה. עוד הוסיפה

   "בדרך כלל הועדה מקבלת אישורים רפואיים ואינה מהרהרת על כך, אולם אנו סבורים שהלשכה צריכה לדעת להתמודד גם עם מציגי אישורי מחלה סדרתיים". כאשר ההתרשמות הברורה וארוכת הטווח הינה של רצון להתחמק. לפיכך נראה לנו שנסיבות הענין אינן מאפשרות לקבל את אישור המחלה כמצדיק את העדר ההתיצבות. האישור הינו כללי מדי וברור כי נסמך רק על דברי העורר בפני הרופא לללא בכל בדיקה נוספת. האישור הינו רטרואטקיבי. דברי העורר בפנינו אף הם כלליים ובלתי משכנעים. העורר אמור היה בכל אופן לפנות ולנסות ליצור קשר עם המראיין גם למחרת וגם אחרי שחלפה מחלתו, אך לא עשה כן, גם לא ניסה לברר בלשכה כיצד עליו לנהוג...."