על"ח 31415-11-14 שלי נ' מ"י - רשות המסים

1.לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה, אשר ניתנה ביום 7.10.14 וקבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור 85.3% בתוקף מיום 4.4.13.

2.בערעור שלפניי, טוענת המערערת כי הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה"), נמנעה מלהתייחס למסמכים רפואיים רבים שהונחו בפניה, המעידים על מצבה הרפואי של המערער. כן נטען, כי הוועדה נמנעה מביצוע בדיקה קלינית למערערת ביחס לתלונותיה לעניין הגבלה וכאבים בע"ש צווארי וכאבים והגבלה בתנועות קרסול שמאל. עוד נטען, כי הוועדה טעתה כאשר אימצה את חוו"ד המומחה אליו הפנתה את המערערת בתחום העיניים, מאחר שהמומחה כאמור נמנע מלהתייחס לחוו"ד ד"ר קנת רון מיום 25.6.14 שהונחה בפניו וכן התעלמה מתלונות לעניין עודף שומנים בדם.

3.המערערת טוענת כי התיעוד הרפואי שהונח בפני הוועדה מזכה אותה באחוזי נכות גבוהים מאלה אשר נקבעו לה, ובנסיבות העניין סבורה כי יש להורות על החזרת עניינה בפני ועדה בהרכב שונה, אשר תדון מחדש בערר שהוגש.

4.תיק זה נקבע לדיון בפני כב' הרשמת ד"ר רויטל טרנר, אלא שעפ"י בקשתם המוסכמת של הצדדים, כפי שהוגשה ביום 14.4.15, התבקש בית הדין להכריע בערעור על יסוד האמור בהודעת הערעור ותשובת המשיבה. לפיכך, הועבר התיק להכרעה בפניי.

5.לטענת המשיבה, אין הערעור מגלה פגם משפטי אשר נפל בהחלטת הוועדה, אלא המערערת חולקת על מסקנותיה הרפואיות של הוועדה, בעוד בית הדין אינו משמש וועדה נוספת לבחינת טענות מסוג זה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המערערת נבדקה ע"י הוועדה בדיקה קלינית, ביקשה לקבל לעיונה צילומים ומידע רפואי נוסף. המשיבה טוענת כי המערערת לא הציגה חוות דעת כפי טענתה, אלא מכתבים רפואיים בהם עיינה הוועדה אולם אין עליה כל חובה להתפלמס עמם.

דיון והכרעה – 

6.בבג"צ 7078/08 בנימין הסה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.8.08, לא פורסם) נקבע כי: "בהתאם לסע' 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעותר עומדת זכות ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפני בית דין אזורי לעבודה, אשר על פסק דינו יוכל העותר לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה".

7.על פי סע' 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995:

"החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד..."