על"ח 26937-02-13.21 אברהים גזאוי נ' שירות התעסוקה

1.לפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה מיום 11.9.12, אשר קבעה כי המערער לא התייצב בשירות התעסוקה כנדרש בחודש מאי 2012.

2.ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו:

• המערער יליד 1970, נשוי, אינו עובד ומקבל גמלת הבטחת הכנסה משנת 2010.

• בדיון שהתקיים ביום 11.9.2012 בוועדת הערר טען המערער כי סיים לעבוד בחברת קידר (להלן - החברה) ביום 5.5.12 ונאמר לו כי ישובץ במקום עבודה אחר. לפיכך, המתין לשיבוץ החדש. משלא התקשרו אליו, חזר להתייצב בשירות התעסוקה ביום 17.5.12.

• לאחר שנשמעו טיעוני המערער החליטה הוועדה כי:

  "לגבי ההתייצבות, משהעורר בחר שלא להתייצב ביום 7.5.12 כי המתין לעבודה פרטית אותה העדיף, לא ניתן לרשום לו התייצבות שלא בוצעה בפועל. יש לדחות את הערר בעניין ההתייצבות" (צורף לכתב התביעה)

  החלטה זו התקבלה אצל המערער ביום 20.6.12 (נספח א' לכתב ההגנה)

  אוסיף כי הערר שהגיש המערער בעניין התייצבותו בחודש 2/2012 התקבל.

• המערער הגיש לבית דין זה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בשל אי תשלום גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 3-5/2012. בכתב ההגנה הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא חוזר בו מדחיית התביעה לתשלום גמלה כאמור עבור החודשים 3-4/2012. אולם לנוכח החלטת וועדת הערר, המערער אינו זכאי לגמלה עבור חודש 5/2012. משכך צורף שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי נמחק מכתב התביעה.

   

  5.המערער חזר על טענותיו כי מחודש 2/2012 ועד לחודש 5/2012 עבד בחברה, והועבר ממקום למקום על פי צרכיה. לפיכך ביום 5.5.12 המתין להודעתה להיכן יועבר הפעם. אילו ידע כי לא יועבר למקום עבודה אחר היה מתייצב בשירות התעסוקה מיד כנדרש. המערער הוסיף כי עד עתה הקפיד להתייצב בשירות התעסוקה, ועבד בכל עבודה שהוצעה לו. לדבריו התייצב בשירות התעסוקה ביום 14.5.12, אך נאמר לו שאין קבלת קהל באותו יום. על כן חזר והתייצב ביום 17.5.12. בעניין טענת ההתיישנות טען כי המערער כי מיד לאחר קבלת החלטת וועדת הערר פנה ללשכה לסיוע המשפטי, ובשל כך נעצר מירוץ ההתיישנות.

   

  6.המשיב טען מנגד כי ערעורו של המערער התיישן. היה על המערער להגיש את ערעורו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטת ועדת הערר, וזו הגיעה לידיו ביום 26.11.12. הערעור הוגש רק ביום 14.2.13. על כן גם אם נראה בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ערעור על החלטת וועדת הערר, המועד להגשת הערעור חלף, מה גם שלא הובהר מתי פנה המערער ללשכה לסיוע משפטי. מכל מקום, אין בפניית המערער ללשכה לסיוע משפטי בכדי לעצור את תקופת ההתיישנות.