על"ח 24046-10-1418

1.הוועדה הרפואית לערערים (מס הכנסה) בהחלטתם מיום 22.2.14 קבעה למערער דרגת נכות זמנית בשיעור של 100% החל מיום 15.10.12 ועד ליום 37.8.14 לפי סעיף 22(7)ה.

כן קבעה הוועדה דרגת נכות זמנית של 80% מיום 17.5.11 ועד 14.10.12 לפי סעיף 22(7)ד, ודרגת נכות זמנית של 50% מיום 1.10.04 ועד 16.5.11 לפי סעיף 22(7)ג.

2.המערער טוען שהוועדה טעתה כאשר לא קבעה דרגת נכות גבוהה יותר כבר מיום 11.10.04. לטענתו מאחר שמשנת 2004 ערכי האוראה שלו עברו את סף ה- 80 מיליגרם היה על הוועדה להפעיל את תקנה 22(7)(ה) כבר מאותו מועד. כלומר, המערער מבקש לקבוע דרגת נכות גבוהה יותר כבר מיום 1.10.04 ועד 16.5.11, וכן מיום 17.5.11 ועד ליום 14.10.12. כמו כן טוען המערער שבשנת 2011 הוא לא עבד והציג במהלך הדיון מכתב ממחלקת משאבי אנוש בבית חולים סורוקה שבשנת 2011 שהה בהשתלמות, זאת לעומת האמור בהחלטת הוועדה שכתבה שהוא פעיל מבחינה מקצועית, לטענתו הוא עומד בתנאים של סעיף 22(7)ה כבר משנת 2004 לאור רמת האוראה שלו.

3.ב"כ המשיבה טענה שמערער לא יכול לעתור ולבקש נכות משנת 2004, מאחר שבבקשה לפטור שהגיש לפי פקודת מס הכנסה ביום 26.7.10 כתב שאי ספיקת כליות קשה, סופנית, מאז 2010.

באשר לטענה שהמערער טוען שהוא לא עבד בשנת 2011 טענה ב"כ המשיב שמדובר בטענה שסותרת את המסמכים הרפואיים שהונחו בפני הוועדה והמסמך שהגיש בדיון בבית הדין לא מלמד על כך שהוא לא היה פעיל בשנת 2011. מה עוד שהמסמך לא הונח בפני הוועדה ולכן לא ניתן לדון בו.

4.הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 20.2.14, המערער ביקש לא להיות נוכח בפני הוועדה. הוועדה כתבה בפרק הממצאים והאבחנות:

"הערעור נסוב על תחולת הנכות של 100% לפי סעיף 22(7)ה, אשר נקבעה הועדה מדרג I מ-15.10.12 בעוד שלטענת המערער היה מקום להתחיל מיום 7.10. ערך רמות האוריאה בדין עלו מעל 80 מ"ג, הוועדה כיינה בנתונים שבתיק ומאשרת שרמת האוריאה עלתה מעל 80 מ"ג באופן קבוע מאז 26.7.10, עם זאת הוועדה מציינת שרמת האוריאה בדם הינה רק אחד המרכיבים המשפיעים על קביעת דרגת הנכות ע"פ סעיף 22(7), בצד אלמנטים נוספים הכוללים קיום יתר לחץ דם וחומרתי קיום פרוטאינוריה עם ביטויים מעבדתיים וקליניים (תסמונת ופרוטית ובצקת) והשפעה על קושי העבודה ע"פ הנתונים בתיק לתובע יתר לחץ דם נשלט והשפעה על כישורי העבודה. ע"פ הנתונים בתיק לתובע יתר לחץ דם נשלט, רמת האלגומין בדם תיקני (ערך של 1.2 גרם 2% - 5.8.13) ואין תיעוד של בצקת.

בהתייחס לביטוים הקלינים של אי ספיקת הכליות ממנה סובל. הועדה התייחסה לשני מכתבים רפואיים של הנפרולוג המטפל דר' זלוטניק במכתבו מ-5.11.12, מדו"ח הקלינית החולה אינו אורמי, תאבון שמור, ללא עודף נוזלים. לעיתים סובל מעייפות, אך סה"כ ממשיך להיות פעיל מקצועית". תאור זה אינו מתאים להגדת סעיף 22(7)ה, המציין "הפרעות קשות מצד הכליות ומחזור הדם, החולה אינו מסוגל לעבוד". במכתב מאוחר יותר של דר' זלוטניק מ- 13.7.13 מצוין שמצבו הכלכלי והביוכימי הדרדר ומבחינה גופנית ניהייה סיפטומתי וסובל מחולשה ומחוסר תאבון. לאור האמור לעיל, הועברה הקביעה שקביעת הוועדה מדרג ראשון של 100% לפי סעיף 22(7)ה, תחול מ-15.10.12 – תואמת את הנתונים הרפואיים של המערער ולפיכך, דוחה את הערר, ומשאירה על כנו החלטת ועדה מדרג  I."

5.בבקשה לקביעת אחוזי נכות שהגיש התובע ביום 15.8.13 הוא כתב בפרק הליקויים והפגימות לגביהם הוא מבקש בדיקה על ידי הוועדה:

א.אי ספיקת כליות קשה סופנית מאז 2010

ב.יתר לחץ דם.

ג.סכרת.

ד.מטבוליזם.