על"ח 23793-10-14 לנגמן נ' שירות התעסוקה

לפנינו ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, (להלן: "החוק") על החלטת ועדת הערר שליד שרות התעסוקה מיום 15.9.14 (להלן: "הועדה").

הוועדה דחתה את עררה של המערערת וקבעה, כי:

"העוררת הופנתה לעבודה בחברת כ"א ג'וב פלייס. בהפניה צוין כי ההפניה הינה לעבודה במחסן מזון. מהדיון שנערך בפנינו, התברר כי ההפניה בפועל היתה לעבודה בכל עבודה שתוצע ע"י חברת הכ"א, ובלבד שהיא תואמת למגבלותיה הרפואיות של העוררת. מסתבר כי הוצעו לעוררת מספר עבודות, אך העוררת סירבה לקבל את כולן. לטענת העוררת, הדבר היה מסיבות שונות, אשר אין היא זוכרת לשייך לעבודה כזו או אחרת. עוד מתברר, כי לראיון בחברת כ"א הצטרף אדם נוסף, אשר נטל חלק בראיון, ואף דיבר בבוטות כלפי פקידת הכ"א, לאחר שדבריה לא נשאו חן בעיניו. נציין, כי העוררת הגישה לוועדה ערר ארוך, וכן צירפה במהלך הדיון כתב טענות ארוך נוסף. בכתב הערר טענה העוררת בבוטות כלפי כל מי שעסק בעניינה. העוררת לא חסכה שבט לשונה גם כלפי חברי ועדת הערר, ובין היתר טענה לדעה קדומה כלפיה. למותר לציין שאנו דוחים טענות אלו ואנו סבורים כי ראוי היה לעוררת למתן את לשונה. סופו של דבר, ולאחר שאנו בוררים את המוץ מן התבן, אנו נכריע בערעור זה רק על פי הטענות הענייניות ולא על פי הטענות הרבות הנוספות, שאינן קשורות לערר, ובוודאי ללא קשר לסגנונה וטיעונה של העוררת.

התרשמנו בבירור, כי העוררת לא היתה מעוניינת לקבל שום עבודה שהוצעה לה בחברת כ"א, וכי מלכתחילה לא היתה מעוניינת אפילו לעשות מאמץ סביר ובתום לב כדי לקבל עבודות שיוצעו לה. עצם הצטרפות מלווה לראיון עבודה, איננה מקובלת, לא כל שכן, כאשר אותו מלווה מתערב בראיון ואף מדבר בבוטות כלפי המעסיק הפוטנציאלי. לא מצאנו בהחלטתנו בערר 364-05-13 מיום 30.6.13 כל קביעה המונעת העסקת העוררת בעבודות שהוצעו לה בחברת כ"א. אנו קובעים שהעוררת הכשילה קבלתה לעבודה. נציין כי בפסק הדין של ערכאת הערעור בתיק על"ח 21947-04-14 מיום 12.5.14 התקבל ערעורה על קביעת ועדה זו מיום 30.3.14 בתיק ערר 468-02-14, על מנת ליתן לה הזדמנות להשתלב במעגל העבודה, תוך עשיית מאמץ מירבי אמיתי וכן לכך. לצערנו, לא כך פעלה העוררת. הסירוב נרשם אפוא כדין ואנו דוחים את הערר."

תמצית טיעוני המערערת: 

• יש לבטל את הסירוב שנרשם בגין הפניה לעבודה מיום 19.6.14, שכן הסירוב לא היה מוצדק כלל ועיקר, מאחר והמערערת לא סירבה להצעת העבודה.

• המערערת טוענת כי העבודה אליה הופנתה היתה לעבודה בתור מחסנאית במפעל מזון, אך פקידת כח האדם לא התייחסה כלל להפניה, ולמרות זאת, הופנתה המערערת לעבודה כעובדת מפעל בצק במפרץ, בהיקף של 12 שעות עבודה, כולל שישי ושבת.

• המערערת טוענת, כי הביעה נכונות לעבוד וכי לא סירבה בשום פנים ואופן ואף נציגת כח האדם הסכימה תחילה לשלוח אותה לעבודה, אך בחלוף שתי שניות בלבד, חזרה בה מהחלטתה זו, ופתאום התחילה לצעוק על המערערת ולהטיף לה מוסר, דבר שלא היה בו שום צורך.

• הסירוב שנרשם לא היה במקומו, היה מיותר לחלוטין ואף לא תקני, ונעשה אך ורק מתוך גחמות הזויות ורשעות רוח של פקידת לשכת התעסוקה.