על"ח 19438-10-14.18 ינואר 2015

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 29.4.14, שהתכנסה מכוח פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ואשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 90% החל מיום 1.11.12.

2.חרף הטענות הרבות שהועלו במסגרת הערעור ובעקבות כתב התשובה שהגישה המשיבה, הגישו ב"כ הצדדים ביום 5.1.15, בקשה מוסכמת ממנה עולה כי המחלוקת ביניהם מצומצמת לשאלת הנכות בגין הריאות, וליתר דיוק –לשאלת ההנמקה וההתייחסות של הוועדה לתוצאות בדיקת ה-CT שנערכה למערער בחודש אפריל 2011.

עוד הודיעה ב"כ המערער, כי לאור המסמכים שצורפו לכתב התשובה, אין היא עומדת על יתר הנימוקים.

3.על כן, בשים לב למחלוקת שנותרה ביניהם, ביקשו ב"כ הצדדים שפסק הדין יינתן על סמך החומר שבתיק לאחר שב"כ המערער תשלים את טיעוניה בקשר לנכות הריאתית.

ב"כ המערער הגישה השלמת טיעון ביום 5.1.15.

עיקר טיעוני ב"כ המערער

4.הוועדה קבעה למערער 0% נכות בגין מחלת ריאות חסימתית מבלי שנתנה את דעתה לבדיקות שפורטו בחוות הדעת של פרופ' רביד, מומחה ברפואה פנימית, מיום 24.3.12.

ב"כ המערער הוסיפה כי הגישה לוועדה לעררים נימוקי ערעור אליהם צורף מכתב שחרור מבית החולים מיום 28.4.11 (להלן: "מכתב השחרור").

מכתב השחרור כלל התייחסות לתוצאות בדיקתCT ריאות שנערכה ביום 26.4.11, המעידה על קיומם של ממצאים רבים לרבות בועות אמפיזמטיות, ציור אינטרסטיציאלי מוגבר ועוד.

מפרוטוקול הוועדה וחוות הדעת של המומחה היועץ בתחום הריאות, עולה כי לא המומחה ולא הוועדה התייחסו לממצאים אלו, על אף שלכאורה יש בהם כדי להעניק למערער אחוזי נכות.

ב"כ המערער הוסיפה, כי אומנם הוועדה התייחסה לבדיקת תפקוד ריאה שבוצעה על ידי המערער, אך אין בכך כדי לפטור אותה מהתייחסות לבדיקת ה- CT שבוצעה.

בשים לב לאמור לעיל, משהתעלמה הוועדה ממסמך זה שעמד בפניה, ביקשה ב"כ המערער כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתעיין בתוצאות בדיקת ה-CT ותקבע אם יש מקום להעניק לו נכות ריאתית בגין כך, תוך התייחסות למועד התחולה.

עיקר טיעוני ב"כ המשיבה