על"ח 14394-04-12 ק' נ' מדינת ישראל

1.הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) קבעה בהחלטתה מיום 4.11.10 כי למערער דרגת נכות בשיעור של 93% החל ביום 10.9.08. הועדה התכנסה בעקבות פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בתיק ע"ב 2474/09 לפיו הוחזר הדיון לוועדה על מנת שתדון בטענות המערער בערעורו על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.12.08. בפסק הדין נקבע בהסכמת הצדדים שעניינו של המערער יוחזר אל ועדה בהרכב אחר, בכתב הערעור שהוגש באותו תיק נטענה טענה שהיה מקום לקבוע סעיפי ליקוי נפרדים בגין יתר לחץ דם, קשיי נשימה, דום נשימה בשינה וסכרת.

2.המערער הגיש את ערעורו ביום 9.4.12, המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי בהגשת הערעור. בפסק דין ביום 5.8.12 קיבלתי את עמדת המדינה וקבעתי שהערעור הוגש בשיהוי.

3.המערער הגיש ערעור על פסק הדין, ביום 30.6.14 ניתן פסק דין בערעורו של המערער ע"ע 1028-10-12 בו נתן בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:

"א.  כל עוד לא הודיעה המדינה לצדדים המתדיינים בפני הוועדות הרפואיות מפורשות על פרק הזמן העומד לרשותם להגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הוועדה, אין לטעון לאיחור בהגשת ערעור. זאת, כל עוד הערעור הוגש שלא תוך שיהוי משמעותי. קיומו של שיהוי כאמור ייבדק באופן פרטני, כל מקרה לנסיבותיו. ככל שימצא כי ערעור הוגש תוך שיהוי משמעותי, ניתן לדחות את הערעור על הסף בגין השיהוי.

ב.   בהתייחס לנסיבות הערעורים דנן, משבית הדין האזורי לא בחן כל מקרה פרטני לגופו (לעניין השיהוי) ומשלא הועלו טענות פרטניות המבססות שיהוי, אין לדחות על הסף את הערעורים. ערעורים אלה ידונו לגופם על ידי בית הדין האזורי."

4.לאור פסק הדין של בית הדין הארצי קבעתי שהצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

5.המערער טען שהוועדה קבעה את דרגת נכותו ללא כל סבירות. לטענתו בגין דום נשימה בשינה הוועדה הזכירה בדיקת מעבדת שינה אשר עמדה בפניה ואשר על פי ממצאיה ניתנו לו 40% נכות כאשר הבדיקה היתה משנת 2007 שלטענתו נקבע בה שיש רמת חומרה של 4 שנים לפחות והוועדה לא נתנה לכך את הדעת. כמו כן, טען המערער כי בעניין הסכרת הוועדה קבעה את הנכות מיום ביצוע בדיקת EMG מיום 10.9.08 לטענתו אין היגיון בקביעת מועד התחולה לפי יום הבדיקה. באשר להשמנה, טוען המערער שאין הגיון במועד התחולה 9.9.08, לאור זאת מבקש המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר אשר תדון מחדש במועד תחולת הנכות.

6.ב"כ המדינה טען שדין הערעור להידחות מאחר שמדובר בקביעות רפואיות.

באשר לסכרת הוועדה קיבלה את ערעור המערער וקבעה את הנכות מיום ביצוע בדיקת EMG הוועדה הסבירה כי למערער היתה מיקרואלבומינוריה שנתקלים לראשונה ב-25.5.07 אבל בערכים בתחום הנורמה. לטענתו הוועדה הסבירה מפני מה נקבעה הנכות החל מהיום שנקבעה והערעור בעניין זה הינו ערעור על קביעה רפואית של הוועדה ואין בו כל נקודה משפטית.

בענין דום נשימה בשינה טוענן ב"כ המדינה שהוועדה קבעה כי נכות של המערער בגין פגימה זו הינה כפי שנקבעה על ידי הועדה הרפואית מהדרג הראשון, וממילא למערער לא היתה כל טענה בגין מועד תחולת הנכות בגין פגימה זו. לעניין ההשמנה, ב"כ המדינה טען שהמערער לא כלל ענין זה בערעור בתיק עב 2474/09 ולפיכך פסק הדין לפיו הוחזר הדיון לוועדה, לא עוסק כלל בפגימה הנטענת בגין השמנה. מה עוד, שהוועדה קבעה כי התובע אינו שמן.

7.הוועדה נשוא הערעור קבעה בפרק הממצאים והאבחנות: