עיתון מעריב אחראי בלשון הרע לחלק מהפרסומים שפרסם ביחס לטיפולים שבצע מטפל אלטרנטיבי

בפניי תביעת לשון הרע. הדיון בהליך פוצל, כך שתחילה נדונה שאלת האחריות. עניינה של החלטה זו בשאלה האמורה.

הצדדים והפרסומים

1. התובע בתיק זה הוא מר נסים אסדו (להלן - התובע). התובע עוסק מזה שנים במתן טיפולים שונים, הנכנסים תחת הכותרת של "טיפול אלטרנטיבי". בין היתר, טיפל התובעת בגברת רינה גנות (להלן - המטופלת או הגברת גנות). עניינם של הפרסומים נשוא התביעה שבפניי בטענות שונות של המטופלת ובעלה, קובי גנות, ביחס לטיפולים שבצע התובע במטופלת וביחס להתנהגותו כלפיה בעת הטיפולים.

2. אין מחלוקת, כי המטופלת היתה בהריון בעת הטיפולים האמורים. המטופלת לא ידעה כי היא בהריון. היא לא נבדקה במהלך ההריון על ידי רופאים. אין מחלוקת גם, כי התובע לא איבחן כי המטופלת נמצאת בהריון, אף כי לשיטתו, על פי שיטות הטיפול הנקוטות על ידו, איבחון הריון הוא דבר פשוט וקל (ראו סעיף 9 לסיכומי התובע). המטופלת ילדה בת ביום 16.9.04. היא הבינה כי היא בהריון רק כאשר ילדתה יצאה לאויר העולם.

3. המטופלת ובעלה סיפרו את סיפורם לעיתונאית מיכל פטמן מן העיתון המקומי "זמן מודיעין" (להלן - העיתונאית או הגב' פטמן). בהמשך לכך, הופיעה בעיתון זה ביום 11.11.04 כתבה אשר מהווה את הבסיס לתביעה שבפניי (להלן - הפרסום הראשון). בכתב התביעה נטען כי בחלקים הבאים של הכתבה היה משום לשון הרע על התובע, כמפורט להלן:

(א) כותרת הכתבה היתה "מקרה בטן". היא הופיעה בשער העיתון. מתחתיה הופיעה כותרת משנה באותיות בולטות, ובה נאמר "במשך תשעה חודשים התלוננה רינה גנות על כאבי בטן. ההילר, נסים אסדו, טען שזה גידול ושהיא כבר לא תלד לעולם. עכשיו היא חובקת בת ושוקדת על תביעת ענק".

(ב) בכותרת המשנה של הכתבה נאמר, כי "זהו סיפורם הלא ייאמן של בני הזוג קובי ורינה גנות ממודיעין. המרפא האלטרנטיבי ניסים אסדו קבע, לטענתם, שכאבי הבטן של רינה הם תוצאה של גידול סרטני. אחרי אלפי שקלים ועשרות טיפולים ירדו לרינה המים, אבל אסדו המשיך להתעקש שהיא לא תלד לעולם ודרש מהבעל לצייר על רגליה. לפני חודשיים נולדה להם, לתדהמתם, בת בריאה. עכשיו הם טוענים גם למעשים מגונים ומתכוונים לתבוע את אסדו. אסדו, מצידו, מסרב להגיב".

(ג) בגוף הכתבה נכתב על התובע, בין היתר, כי "היא האמינה בו בכל לב, למרות שביצע בה לטענתה מעשים מגונים". כן נאמר על התובע כי "הוא השפיל אותי". עוד נאמר "הוא המציא כל מיני מחלות שלא היו לי. הוא טען שיש לי גידולים סרטניים בבטן ובמעיים".

(ד) עוד מתבססת התביעה על הקטע הבא שבכתבה, בו נכתב כך: "רינה מספרת כי מלבד האבחנה והטיפול השגוי, שכשניסה נסים אסדו 'לטפל' בבעיות הפוריות שכביכול היו לה, הוא נגע בה באיברים אינטימיים וניצל אותה מינית. לטענתה, פעמים רבות הוא נגע באיבר מינה ואף החדיר את ידיו לתוכו. 'אני בכיתי וצעקתי והוא אמר לי: 'ככה זה צריך להיות, זה חלק מהטיפול'. לדברי קובי, רינה אינה האשה היחידה אותה אסדו ניצל מינית. לטענתו, מדובר במקרים רבים מאוד. 'שמעתי ממטופלים אחרים שהוא שכב עם כמה נשים שהגיעו אליו לטיפול. אסדו סיפר לי בעצמו שהוא נוהג לעשות עיסויים עדינים לנשים, ובמהלכם הוא מבקש מהן לנגוע באיבר מינו. הוא סיפר לי והתגאה במה שהוא עושה. זה ממש לא בסדר, זה ממש מזעזע".

(ה) התביעה מתבססת גם על דברים נוספים המובאים בכתבה, המתייחסים לתובע, ובהם נאמר כי "אסור לו לטפל באנשים", וכן "הוא גם לא טיפל וגם רימה אותנו ועשה דברים שלא ייעשו".

(ו) כן מתבססת התביעה על דברים המובאים מפיה של המטופלת, ובהם היא אומרת כי "הרגשתי כאבים חזקים, היתה לי ירידת מים ... התקשרתי אליו וסיפרתי לו על כך, אך הוא טען שיש לי ציסטה ושזה ייפסק".

(ז) התביעה מבוססת על דברים נוספים המובאים מפי המטופלת, ולפיהם "האדם הזה עשה לי עיוורון מוחי... יכול להיות שיש לו כוחות מסויימים שמשפיעים על אנשים או מחשבות... הוא כנראה היכה אותנו בעיוורון".

4. ביום 12.11.04 נעשה פרסום נוסף שנכתב על ידי הגב' פטמן (להלן - הפרסום השני). המדובר בכתבה נוספת בתוכן דומה, שהופיעה במקומון הירושלמי כל הזמן. הפרסום השני נגזר מן הפרסום הראשון, וכתב התביעה מפנה לחלקים מסויימים בו. אין צורך לפרט את הדברים, שכן אין מדובר בתוספת לדברים נשוא הפרסום הראשון.

5. בסיכומיו מתמקד התובע בחלקים מסויימים של הפרסומים שפורטו בכתב התביעה. פסק הדין יעסוק באותם חלקים של הפרסומים, ובהם בלבד. אני רואה את התובע כמי שזנח את טענותיו ביחס לחלקים בפרסומים אשר לא נדונו בסיכומים.

לשון הרע

6. הנתבעים טוענים, בשפה רפה, כי אין בפרסומים משום לשון הרע במובן חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע). דין הטענה להידחות. כתבה המייחסת לאדם כלשהו ביצוע מעשים מגונים, פוגעת, ואף פגיעה קשה, בשמו הטוב, על פי מבחן האדם הסביר. כתבה המייחסת לאדם העוסק בטיפול באנשים, כי כשל מלאבחן הריון, איבחן אותו כגידול, וטיפל בו טיפול שגוי, אף היא פוגעת פגיעה מהותית בשמו הטוב של אותו אדם על פי מבחן האדם הסביר. אף הטענות כי התובע רימה את המטופלת ובן זוגה, או הפעיל עליהם כוחות כאלה או אחרים, פוגעות בשמו הטוב על פי מבחן האדם הסביר. בפרסומים יש, אפוא, משום לשון הרע על התובע. עיקר הדיון אינו בשאלה זו, אלא בשאלת קיומה של הגנה בדין. ההגנה המועלית במקרה זה היא הגנת האמת בפרסום. לדיון בהגנה זו אפנה עתה.

אמת בפרסום - כללי

7. הגנת האמת בפרסום קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. סעיף זה קובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש." ההגנה כוללת שני יסודות עיקריים: אמת בפרסום, וקיומו של עניין ציבורי. במרכז הדיון נמצאת שאלת אמיתותם של הפרסומים נשוא התביעה שבפניי. שאלה זו תידון עתה.

אמת בפרסום - הטענות לעניין האיבחון השגוי