עישאן נ' סעדה ואח'

החלטה

בפני שתי הודעות מטעם הצדדים ביחס להצעה שהועלתה ולפיה התובע יעבור בדיקת שמיעה ומאפייני טנטון במכון מוכר שבהוצאותיה יישא התובע.

הדבר עלה על מנת לחסוך בהליך חקירת המומחה.

הנתבעת הודיעה שהיא מתנגדת ואילו התובע עתר,בעקבות כך, לחקור את המומחה על חוות דעתו.

בפרק "אנמנזה" ציין המומחה : " לדבריו, מרגיש רעשים באוזניים כשהולך לישון" ומצד שני "במשך היום ובזמן הבדיקה הנוכחית אין רעשים באוזניים.כאשר קם בליליה לשירותים או קם בבקר אין רעשים."

ביחס לטנטון קבע המומחה שלא נותרה נכות בגין כך, המומחה ציין נימוקים מספר למסקנה זו ביניהם:" תיאור הרעשים באוזניים באנמנזה הנוכחית אינו תמידי", אך לא הסתפק בכך וציין בנוסף שני נימוקים. האחד, הרעשים אינם עונים לקריטריון סעיף 84א לחוק ולא התמלאו התנאים לקבלת נכות;השני, הרעשים ,שלגרסת התובע, הופיעו שבוע לאחר התאונה לא קיבלו ביטוי בבדיקת דר' טלמון חודשיים לאחר התאונה או בביקור אצל המומחה א.א.ג.

מכאן ששאלת אמינות התלונה הסובייקטיבית של התובע בדבר הטנטון מוטלת בספק! וכי נימוקים מספר היו בבסיס ההחלטה של המומחה שלא נותרה כל נכות בתחום זה, ולא רק שאלת הטנטון התמידי.

ראשית , התנאים המוקדמים שבסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי אינם נוגעים לתאונות (מקרי טראומה), תחומות זמן ומקום, שנגרמו כאמור לעיל מפגיעה ישירה באוזן, מרעש חד פעמי של פיצוץ, מפגיעות הדף וכדומה. על כך אנו למדים מהאמור בסעיף 84א(א)(1) לחוק, בו נקבע התנאי, לפיו "המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך" . ליקוי השמיעה שבסעיף 84א מתפתח משך תקופת זמן ואילו תאונה מסוג "טראומה" מתרחשת באופן פתאומי. ראו בהרחבה עב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן בתאריך 2/10/2008.

שנית, נראה כי המומחה יישם ,במסקנתו, חלק מהדרישות של פגיעת טנטון עקב חשיפה לרעש ולא שם לב שמדובר בליקוי הנובע מטראומה.

שלשית, הטינטון כשלעצמו , הינו ליקוי סובייקטיבי "שקיומו המדעי" תלוי בתלונת המבוטח.ראו בעניין זה ספרו של פרופ' Robert A.. Dobie, Medical Legal Evaluation of Hearing Loss.

רביעית, מאחר והמומחה מבסס מסקנתו על מספר נימוקים שאלת אמינות טענתו של התובע ביחס לקיומו של טנטון מוטל בספק, ויש הכרח לאמת תלונה זו שהיא תלונה סובייקטיבית באמצעות בדיקות ועזרים ככל הניתן כגון בדיקת מאפייני טנטון. על מנת למנוע מצב בו בית המשפט, ישתכנע על יסוד החומר המובא בפני כי קיימת תלונה על רעשים תמידיים ואילו המומחה לא התרשם כך, שכן מדובר על תשתית עובדתית ולא משפטית שבית המשפט יוכל להסיק מסקנה אחרת בעניין זה.

אני ער לעמדת הנתבעת, אך לטעמי, העמדה מבוססת על כך שהמומחה ,לשיטתה, יצא מנקודת הנחה ,שתלונות התובע אמינות הן, לטעמי מסקנה זו היא לא מדויקת, חוות הדעת תחילה מטילה ספק בגרסה ולראיה הנימוק הראשון בדבר העדר רישום בסמוך לתאונה ואי קיום התנאים המוקדמים.

אי לכך, אני סבור שעל מנת לבחון היטב את מהימנות התלונה של התובע ,שנובעת מהתאונה, ביחס לטנטון, הנני מאפשר לתובע להיבדק בדיקת מאפייני טנטון לבחון אמינות תלונותיו, ולצורך הצגת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ,במטרה לחסוך בהליך חקירת המומחה.

בהוצאות עלות הבדיקה יישא התובע כמו כן אם יידרש שכר נוסף למומחה ,העלות יישא בה התובע.

הבדיקה תבוצע תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה ותוצאות הבדיקה יישלחו הן למומחה, לצד השני ולתיק בית המשפט.

למומחה ישלחו שאלות הבהרה ביחס לתוצאות הבדיקה על ידי התובע וזאת תוך 20 ימים מיום קבלת תוצאות הבדיקה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: