עירית תל-אביב-יפו נ' חרזי ואח'

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק זה, בהיעדר הגנה, ביום 28/4/14.

הבקשה נסמכת על הטענה כי המבקש הגיש את כתב הגנתו בתיק, יום אחד בלבד לאחר מתן פסק הדין; איחר במועד הגשת כתב ההגנה בשל קושי באיסוף מסמכים, מטעמים כלכליים ובשל קושי להסדיר את שאלת הייצוג; ובעיקר על הטענה כי סיכויי הגנתו טובים ומשכך כי יש לאפשר לו את יומו.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, ניתנה למבקש אורכה ממושכת להגשת כתב הגנתו, אך חרף האמור לא הגיש כתב הגנה זה ולא באיחור של יום אחד, אלא באיחור של למעלה משלושה חודשים.

עוד לטענתה אין למבקש הגנה, באשר מעבר לטענתו כי הוא מחזיק במקרקעין מזה שנים רבות, לא צירף כל מסמך שילמד כי יש ממש בטענתו. לא רק זאת אלא שלטענתה בכל מקרה ולכל היותר היה המבקש בר רשות חינם במקרקעין, שעם מתן דרישת הפינוי, התבטלה.

לבסוף טוענת היא כי צריך שיהיה סוף לדיון.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ואף שמעתי את טיעוניהם בדיון בפני, אני מוצאת כי דין הבקשה להידחות.

נכון כי על פי רוב ייטה בית המשפט לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט.

עם זאת בעניינו התנהלות המבקש הגיעה לכדי מחדל מהותי ובעל משקל נגד לטענותיו. אין המדובר בכשל טכני אל מול מהות, אלא במהות מול מהות. ואבהיר;

כנגד המבקש הוגשה לבית המשפט התובענה לסילוק ידו מן המקרקעין ביום 14/7/13.

כתב התביעה הומצא למבקש ביום 21/7/13. משכך היה עליו להגיש את כתב הגנתו לא יאוחר מיום 21/8/13.

המבקש לא עשה כן. עם זאת, בדיון ראשון שהתקיים בתיק זה התייצב ב"כ, המייצגו גם כעת, הודיע כי קיבל את הייצוג 10 ימים קודם לכן, וביקש שהות בת 30 יום להגשת כתב ההגנה.

שהות זו ניתנה, ולאחריה, בעקבות בקשה להארכת מועד נוספת, ניתנה אורכה נוספת וזאת עד ליום 18/1/14.

המבקש הגיש לבסוף את כתב הגנתו רק ביום 29/4/14 ולאחר שביום 28/4/14 ניתן כבר פסק דין בתיק.

לאמור יש להוסיף כי המקרקעין נשוא התובענה הינם, על פי הנטען בכתב התביעה ונסחי רישום המקרקעין שצורפו לה, מקרקעין בבעלות המשיבה 1, ומיועדים לשטח ציבורי פתוח ולדרך.

אין איפוא לראות בשיהוי הניכר בהגשת כתב ההגנה מטעם המבקש משום כשל טכני בלבד, כפי שמציע בא כוחו, באשר אל מול זכותו לקבל את יומו עומד אינטרס הציבור בפינוי מקרקעי הציבור ללא דיחוי.

יש להוסיף על האמור כי דרישה לפינוי המקרקעין נשלחה למבקש כבר בחודש מאי 2013. הדעת נותנת, אם כן, כי כבר ממועד זה היה עליו להזדעק ולאסוף בקדחתנות את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת זכויותיו הנטענות במקרקעין. כפי המתואר המבקש לא עשה כן. משכך לא יוכל להישמע עתה בטענה כי היה דרוש לו זמן להסדרת הגנתו ואיסוף המסמכים. הזמן ניתן, ואף הרבה מעבר למועדים הקבועים בחוק.

במקביל לאמור אין גם לומר כי סיכויי הגנתו של המבקש, טובים.

עיון בכתב ההגנה מלמד כי לא צורף אליה כל מסמך המלמד על זכות כלשהי במקרקעין. משכך אין המדובר אלא בטענות בעלמא. לא כל שכן כאשר בכל מקרה הרשות שניתנה לו הינה רשות חינם שהתבטלה לכל המאוחר בחודש מאי 2013 עת נמסרה לו הדרישה לפינוי.

בהינתן האמור, אין איפוא עילה לביטול פסק הדין, והבקשה נדחית.