עירית תל-אביב-יפו נ' השנטי גרשון ואח'

החלטה

ביום 19/12/11 קיבל בית המשפט המחוזי בר"ע שהוגשה על ידי הנתבע 2 על החלטתי מיום 29/11/11, וביטל את ההחלטה, בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר:

"העניין יוחזר לביהמ"ש קמא אשר יבחן מחדש את הנושא מבלי להיות קשור להחלטה המבוטלת, ההחלטה תנומק גם בהתייחס לטענות שהעלה המבקש בתשובתו - לרבות לרלוונטיות של ביצוע המדידות למחלוקות נשוא התובענה והצורך בהן עבור המשיבה במסגרת התיק הנדון."

כמצוות בית המשפט המחוזי, אדון בבקשה מתחילה. ראוי לציין כבר בפתח הדברים כי ההחלטה שבוטלה – בעינה עומדת. הואיל ולדעת בית המשפט המחוזי לא נומקה ההחלטה כדבעי, ארחיב את הנימוקים שביסוד ההחלטה, תוך התייחסות לטענות הנתבע.

הבקשה

התובעת, עיריית תל אביב, מבקשת להורות לנתבעים לאפשר לנציגי התובעת להיכנס למקרקעין נושא התביעה, אשר מוחזקים על ידי הנתבעים על מנת לבצע מדידות בשטח ולזהות את המחזיקים בו. התובעת טוענת כי היא הבעלים הרשום של המקרקעין וכי הנתבעים מחזיקים במקרקרעין שלא כדין.

כבעלת המקרקעין רשאית התובעת להיכנס אליהם על מנת לבצע בהם מדידות ולזהות את המחזיקים בהם. עוד טוענת התובעת כי יש לאפשר לה את ביצוע המדידות והבדיקות המבוקשות גם מכוח תק' 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה מתן צו לבדיקת נכס שנתעוררה לגביו שאלה בתובענה. התביעה בתיק זה היא תביעה לסילוק יד ויש חשיבות לזיהוי מדוייק של השטח התפוס וזהות המחזיקים בו. התובעת נסמכת על מקרים אחרים בהם הורה בית המשפט על קיום בדיקות כאמור לצורך בירור תביעות דומות.

תגובת הנתבע 2 (המערער בבר"ע)

הנתבע 2 מבקש לדחות את הבקשה מן הנימוקים הבאים:

א.העדר תצהיר תומך בעובדות שביסוד הבקשה.

ב.שיהוי בהגשת הבקשה, שכן היה על התובעת להגישה בטרם הגשת התביעה.

ג.שאלת גודל הנכס התפוס וזהות המחזיקים בו לא הועלתה בכתב התביעה כסוגיה שבמחלוקת, הואיל והתובעת מבקשת לסלק את הנתבעים מכל מתחם המקרקעין, בהיותם פולשים, לטענתה.

ד.התובעת מפרשת באופן שגוי את תק' 124, הואיל ושאלת גודל הנכס וזהות המחזיקים בו אינה שאלה שהתעוררה בתובענה, וממילא אין צורך בבדיקות המבוקשות. התובעת מבקשת לעשות בתק' 124 שימוש לא ראוי. התובעת מבקשת "לדוג" ראיות, ולא לתכלית זו נועדה תק' 124. נראה שהתובעת מבקשת לעשות שימוש בתק' 124 כדי לתקן את תביעתה "בדלת האחורית".

ה.בית המשפט אינו מוסמך לכפות על הנתבעים כניסה למקרקעין כאשר הם מתנגדים לכך.

תגובת הנתבע 1:

הנתבע 1 מבקש אף הוא לדחות את בקשת התובעת ומצטרף לנימוקים שבתגובת הנתבע 2. הנתבע 1 מוסיף כי, לשיטתו, הוא זכאי להירשם כבעלים של המקרקעין, ואם תתקבל טענתו הרי שיתייתר הצורך בניהול ההליך וכן הדיון בבקשה לכניסה למקרקעין. לצורך דיון בזכויות הנתבע 1 במקרקעין ביקש הנתבע 1 מסמכים שונים כהכנה לתביעה מתאימה שתוגש על ידו לבית המשפט המחוזי. לאחר שתוגש התביעה לבית המשפט המחוזי יעוכבו ההליכים בתביעת הפינוי. אין לאפשר לתובעת להיכנס למקרקעין ולפגוע בזכויותיו של הנתבע 1 כל עוד לא מילאה אחר הוראת בית המשפט ולא המציאה לנתבע 1 את המסמכים בעניין הסדר הזכויות במקרקעין. בנוסף, בקשת התובעת להיכנס למקרקעין מאששת את טענת הנתבע לפיה התביעה אינה מפורטת כראוי, הואיל ואינה כוללת פירוט של מספר המבנים וחלוקתם בין הנתבעים.

תשובת המבקשת:

המבקשת לא צירפה תצהיר לבקשתה הואיל ומדובר בבקשה משפטית אשר מבוססת על כתבי הטענות. התנגדות הנתבעים למתן הצו עומדת בסתירה לטענתם כי התביעה אינה "מסויימת" די הצורך, בהיעדר פירוט מספיק של מצב הדברים בשטח.

דיון:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה.