עירית תא נ' עויד ואח'

פסק דין

פתח דבר

בפני תובענה בסדר דין מהיר שהגישה התובעת כנגד הנתבע 2 לתשלום חוב ארנונה, אשר לפרעונו מסר לה הנתבע 2 המחאה אשר נמשכה על ידי הנתבע 1 וסורבה על ידי הבנק הנימשך.

תביעה זו הוגשה בעקבות התנגדות שהגיש הנתבע 1לבקשה לביצוע שטר בסך 2,422.80 ₪ שהגישה נגדו התובעת כמושך ההמחאה.

"ההמחאה " - המחאה אשר הוגשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב על ידי עירית תל אביב (להלן: התובעת) כנגד רביע עויד (להלן: הנתבע 1) בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-03078-06-5 (להלן: תיק ההוצל"פ) ושנמסרה לתובעת כאמצעי לתשלום מיסי עירייה על ידי הנתבע 2 גבריאל בר נתן בסיחור במסירה.

להלן פרטי "ההמחאה" : המחאה, חתומה ע"י הנתבע 1, שמסר הנתבע 1 למר גבריאל בר נתן (להלן: הנתבע 2) לפקודת התובעת – עיריית תל אביב , משוכה על בנק הפועלים ע"ס 2,422.80 ₪, מספר חשבון 262936, מספר השיק 10030 וזמן פרעונה 15.11.05.

ההמחאה זו נמסרה על ידי הנתבע 1 לנתבע 2 כנאמן, על מנת שתשמש לפירעון חובות בגין מסי עירייה אותם עלול היה הנתבע 1 להשאיר אחריו עם סיום עסקת שכירות הדירה ברחוב אחימאיר בתל אביב (להלן: הנכס שהושכר) מהנתבע 2.

עפי לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד 1984, ובהמשך להחלטתי מיום 28.02.2010 נידונו במאוחד שני התיקים מספר 18090-08-09 ו213170-09. שכן עסקינן בשתי תובענות הכרוכות זו בזו, הסוגיות המשפטיות והעובדות בשתי התביעות כרוכות זו בזו.

תביעת התובעת נגד הנתבע 1

לטענת התובעת, אין מחלוקת כי ההמחאה נמשכה בחתימת ידו של הנתבע 1.

הנתבע 1 מסר ההמחאה לנתבע 2 כבטוחה לפירעון מיסי עירייה בגין הנכס שהושכר. הנתבע 1 מילא את שם הנפרעת, עיריית תל-אביב אך לא מילא את סכום ההמחאה.

הנתבע 2 מילא את סכום ההמחאה, ושילם באמצעות השיק חוב ארנונה לתובעת בגין נכס אחר שאינו קשור לנתבע 1, בו החזיק ובגינו חב בארנונה לתובעת.

ההמחאה הוצגה לפירעון אך סורבה על ידי הבנק הנמשך בציון "א.כ.מ".

כטענת הנתבע 1 דבק בהמחאה פגם קנייני עקב השימוש שעשה בה הנתבע 2 שלא בהתאם למוסכם בינו ובין הנתבע 1. בגדר חריגה מהרשאה ומרמה.

לטענת התובעת, התובעת הינה "אוחזת כשורה" בצ'ק מכוח הוראת סעיף 28(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש].

סעיף 28 (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו

ובתנאים אלה:

(1)נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

לחלופין ובמצטבר, טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבע 1 במלוא סכום התביעה על בסיס התנהגותו הרשלנית אשר גרמה לתובעת נזק בשיעור סכום ההמחאה שלא נפרעה.