עירית שפרעם נ' עייאס

החלטה

העניין שבפני – בקשת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף, בהיעדר מענה לבקשה למתן פרטים נוספים, ובהיעדר צירוף כל אסמכתא לתובענה.

להלן פירוט השתלשלות ההליכים עד כה:

א. התובענה הוגשה ביום 1.1.2012, כתובענה בסדר דין מקוצר. התובענה הינה תובענה קצרה ולאקונית, בת 11 סעיפים סה"כ, ואינה נתמכת בכל אסמכתא שהיא, מכל סוג שהוא.

ב.ביום 17.1.2012 הוגשה על ידי הנתבעת בקשה למתן פרטים נוספים, שכן בתובענה לא פורט ממה נובע החיוב, ולא פורט החיוב עצמו, ואף לא הובאה כל אסמכתא בהקשר זה. עוד באותו היום הוריתי על מתן פרטים נוספים, קרי הגשת אסמכתא מתאימה, ואף הוריתי כי את האסמכתא יש לתמוך בתצהיר ערוך כדין.

ג.בחלוף 60 ימים מבלי שהוגשה אסמכתא (ואף לא אומתה בתצהיר), ניתנה החלטתי ביום 21.3.2012, במסגרת הופנו הצדדים להחלטת ביהמ"ש המחוזי בע"א (חי') 360/08 מתנאל דוד נ' עיריית נשר, והובהר כי הגם שמדובר בתובענה אשר עילתה חיקוק, לא יכול תובע בסדר דין מקוצר להגיש תובענתו ללא כל אסמכתא שהיא. הואיל ומדובר ברשות מקומית, ניתנה לתובעת באותו מועד, ארכה נוספת, בת 14 ימים נוספים להגשת אסמכתאות לחיוב.

ד.ביום 27.3.2012 הוגש תצהיר מטעם התובעת. אותו תצהיר היה כללי, סתמי ולאקוני, ויתר על כן, פעם נוספת, לא נתמך באסמכתאות. התצהיר הכיל יתרות חוב, ללא פירוט בגין סעיפי החיוב, ללא פירוט לגבי מועדי חלות החיוב (שמא התיישנו), וללא פירוט כלל.

ה.בשל היות התצהיר סתמי וחסר אסמכתאות, ביום 27.3.2012 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בפני התובענה.

ו.ביום 16.4.2012 הוגשה על ידי הנתבעת בקשה לסילוק התובענה על הסף, שכן התובענה נעדרת כל אסמכתא לחיוב, ובשל האמור, מדובר למעשה באי קיום ההחלטה המורה על מתן פרטים טובים ונוספים.

ז.הבקשה הועברה לתגובת התובעת בתוך 20 ימים מאותו מועד, ובחלוף 50 ימים מאותו מועד, טרם הוגשה תשובת התובעת.

דיון

לצערי, לא ניתן לכנות את התנהגות התובעת, אלא כזלזול מופגן בהליכי המשפט. התובעת הגישה את התובענה מבלי שהיא נתמכת בכל אסמכתא שהיא. משך יותר מחמישה חודשים מאז הגשת אותה תובענה, קיבלה התובעת אין ספור הזדמנויות לתקן את הטעון תיקון, ולמרות חלוף תקופה כה ניכרת מאז הגשת התובענה, אסמכתא כלשהיא לסכום הנתבע, טרם הגיעה אל תיק ביהמ"ש.

יכולה היתה התובעת להשיב לכל אחת מהבקשות השונות אשר הוגשו בהקשר זה, ואולם היא בחרה שלא לעשות כן. לאחר מספר החלטות אשר מן הראוי היה כי תילקחנה בחשבון, ביקשה התובעת ארכה להמצאת האסמכתא המתאימה, או-אז החליטה לצרף תצהיר ללא כל אסמכתא שהיא, כאשר הנתונים בתצהיר אינם שלמים ואינם מלאים.

בתוך כל זאת, ניתנה החלטה המורה על מתן פרטים נוספים, שכן כתב התביעה היה לקוי ולא שלם, ולמרות חלוף מעל חמישה חודשים מאז הגשת התובענה, וארבעה וחצי חודשים מאז ההחלטה המורה על מתן פרטים נוספים, פרטים כאמור טרם נמסרו.

תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, עניינה הוספת פרטים על -פי דרישת בית המשפט, וזו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו".

הלכה פסוקה היא כי מטרותיה של תקנה 65 לתקנות לעיל הן שתיים: "האחת - להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית והשניה - לגרום להבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב" (ראו: בג"צ 3330/97 עיריית אור יהודה נגד ממשלת ישראל ואח' (לא פורסם), מצוי במאגר "נבו"). ראה לעניין זה אף דברי א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 130.

ככלל, בקשה למתן פרטים נוספים וטובים, או היעדר הפעולה על פיה, אינם מביאים לסילוק התובענה על הסף, ואולם במקרה דנן, הוגשה בקשה לסילוק תובענה על הסף, בשל היעדר פרטים ונתונים אשר יכולים להיות מהותיים עד מאוד בהקשר זה – שכן יכול ומדובר בחיוב אשר אינו תואם את החיוב החל על הנתבעת, יכול שבחלקו נפרע או בחלקו התיישן, וכל אלו נמנעים מאת הנתבעת – והכל בשל הגשת התובענה באופן לקוי, ואי תיקון הפגם למרות הזדמנויות רבות לתקנו.

בהיעדר מענה מטעם התובעת לבקשה לסילוק על הסף, כל אשר נותר, לפיכך, להכריע, הינה האם דינה של התובענה להיות מסולקת על הסף, בשל אי צירוף האסמכתא המיוחלת, המעידה על בסיס החיוב.

אציין, כי הסעד של מחיקת תובענה על הסף, הינו סעד חריג שבחריגים, אשר מן הראוי לעשות בו שימוש במשורה. הוא אמור להיות שמור למקרים בהם אין הצדקה להמשיך את ההליך המשפטי כפי שהוא מתנהל.