עירית שפרעם נ' עייאס

החלטה

הענין שבפני, בקשת הנתבע למתן פרטים נוספים וטובים. זאת, מאחר ולתובענה לא צורף כל פירוט אודות בסיס החיוב, באופן אשר מקשה או מונע מאת הנתבעת להתגונן בפני התובענה.

התובענה הינה תובענה מכח חיקוק, אשר הוגשה על פי הוראות תקנה 202 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בגין חוב נטען לתובעת, שהינה רשות מקומית.

ביום 17.1.2012, וביום 20.2.2012 הוריתי על מתן הפירוט כאמור, ואולם התובעת לא השיבה כלל בהתאם להחלטותי.

אמנם, אין מדובר בתובענה המבוצעת על פי תקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, אלא על פי תקנה 202 (2) לתקנות, קרי תובענה כספית מכוח הוראה מפורשת בחיקוק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובתה של התובעת לפרט מהו הסכום הנתבע, מאילו רכיבים הוא מורכב, ומתי נוצר כל אחד מהרכיבים הנכללים בתובענה.

צירוף המסמך כאמור, הינו פעולה יסודית והכרחית אשר היה על התובעת לבצע, שכן אין בכך כי מדובר בתובענה הנסמכת על חיקוק, כדי להפוך את המפורט בכתב התביעה, לחוב בלתי ניתן לערעור, או כדי לפטור התובעת מצירוף הפירוט כאמור.

העובדה כי מדובר בתובענה שהינה מכח דבר חקיקה מפורט, מאפשרת לתובעת שלא להיזקק למסמך העשוי בידי הנתבע, ודי בכל כי הנתבע חב בתשלום סכום כלשהו, מכח החיקוק – ואולם אין משמעות הדבר, שאין התובעת נזקקת לפירוט החיוב כאמור.

ענין דומה נדון בפני ביהמ"ש המחוזי בחיפה, במסגרת ע"א (חי') 360/08, מתנאל דוד נ' עיריית נשר (מפי כב' הש' סוקול, ניתן ביום 23.10.08, מצוי במאגר "נבו"), שם נפסק:

"התביעה שהוגשה על ידי העיריה הינה תביעה בסדר דין מקוצר לגבית "סכום כסף קצוב" המגיע לה על פי דין, כמפורט בתקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. כשירותה של התביעה להידון בסדר דין מקוצר נבחנת על פי הוראות התקנה, דהיינו על התובע להצביע על חיוב לתשלום סכום קצוב שעילתו כלולה בין העילות המנויות בתקנה. עם זאת אין התובע פטור מהגשת תביעה הממלאת את כל פרטי כתב התביעה כנדרש על פי תקנה 9 לתקנות ובמיוחד אין לפטור אותו מחובתו לפרט את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה" כנדרש בתקנה 9(5) לתקנות (ראה יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 653 (מהדורה שביעית)). כאשר תובע אינו מפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה ואינו מפרט מתי נולדה העילה, הרי שכתב תביעתו פגום והדבר עשוי להצדיק את מחיקתו...

...ייחודה של התביעה בסדר דין מקוצר הינו בדרישה כי הנתבע ישכנע כי יש מקום לפתוח בפניו את שערי בית המשפט ולהתגונן ולשם כך עליו להגיש בקשת רשות להתגונן. אולם אין לדרוש מנתבע לשכנע את בית המשפט כי יש לו עילת הגנה הראויה להתברר מקום שהתובע אינו ממלא את חובתו בפירוט עילת התביעה...

...עיון בכתב התביעה אינו מלמד אותנו מהן ה"עובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה"...

...ברי שדרך כזו של הגשת תביעה אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של תובע לפרט את העובדות המהוות את עילת התביעה... "

בנסיבות אלה, די בכך כי כתב התביעה לוקה בפירוט שבו, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן בפני התובענה. ייאמר כי הדבר מוצדק אף בשל ההתעלמות מצידה של התובעת, מההחלטות המורות על הגשתה של תשובה מפורטת, כאשר היא נתמכת בתצהיר.

חרף האמור, ועל מנת שלא להביא הצדדים לניהול של כפל הליכים, ניתנת בזאת ארכה בת 14 ימים נוספים להמצאת הפרטים הנוספים. ככל שלא יומצאו הפרטים הנוספים, אורה על מחיקת התובענה תוך חיוב בהוצאות המשפט.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: