עירית שדרות נ' שרה

פסק דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים כדלקמן:

בתאריך 26.7.11 בשעה 09:00 הניח בקבוקי שתיה ריקים, ארגזים ושקים על המדרכה.

בתאריך 7.8.11 סמוך לשעה 15:25 הניח בקבוקי שתיה ריקים ומקרר על המדרכה.

לנאשם יוחסה עבירה לפי סעיף 16 (א) לחוק עזר לשדרות התשס"ט 2009.

סעיף 16 (א) חוק עזר לשדרות (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון ) התשס"ט 2009

(להלן החוק) קובע כדלקמן:

" ולא יניח אדם , לא ישאיר, לא יקים, לא יתלה, לא יטיל ברחוב ולא יבליט מעל לרחוב כל דבר העלול לגרום נזק לרחוב או לסביבה או להפריע לניקיונו או לתנועת הציבור בו , אלא אם כן דרושה דבר לשם טעינת הדבר או לשם פריקתו ותוך כדי פריקתו או טעינתו ולא יותר מן הזמן הסביר הדרוש לכך, או אם ניתן לכך היתר מיוחד בכתב מאת ראש העיריה ובהתאם לתנאי ההיתר; מתן היתר או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו, נתונים לשיקול דעתו של ראש העיריה".

2.הנאשם באמצעות ב"כ הודה כי במועד הרלוונטי החזיק בעסק, הודה בהנחת בקבוקי שתיה במועדים הרלוונטיים וכן בעובדה כי במקום הוצב מקרר, אך כפר באשמתו.

3.מדברי הסנגור בישיבת ההקראה עולה כי הנאשם כפר בכך כי העבירות נעברו במדרכה. על העובדה כי ערימות הבקבוקים והמקרר הוצבו במדרכה העיד הפקח אריק דב ואלה הם דבריו בעמ' 7 שורה 25 לפרוטוקול:

"המפגע הינו ערימות של בקבוקים משומשים כפי שניתן לראות, עומדים מחוץ למכולת על שטח ציבורי המיועד לתנועת העוברים ושבים...המפגע הינו מקרר ובקבוקים ריקים המצויים על מדרכה מחוץ למכולת...".

אני מתייחס לבקבוקים לארגזי הבקבוקים מחוץ למכולת, לשקיות עם הבקבוקים ולבקבוקים הריקים שנראים על התמונה, כולם על המדרכה...".

העובדה כי מדובר במדרכה לא הופרכה ע"י הנאשם, אך לא זו אף זו, מעדותו בעניין זה ניתן לראות חיזוק לכך כי אכן עסקינן במדרכה, כל טענתו היא כי המקום רחב דיו גם למעבר עגלות ילדים וקלנועיות. ראה לעניין זה עדותו בעמ' 19 שורה 21 לפרוטוקול:

"דבר ראשון אני החנות הקיצונית בשורה ולפי המדרכה והחנייה אצלי, זה רחב יותר, אז כך שיש מקום לגישה עם עגלה ותינוק, בנוסף כל הקשישים מתנהלים בקלנועיות וגם הם יכולים לעבור שם והם מגיעים אליי...".

הנה כי כן מעדות הנאשם עולה הודאה כי המקרר והבקבוקים הונחו בשטח ציבורי המיועד לעוברי דרך , בהם עגלות ילדים ונכים.

עדות הנאשם אשר הובאה כראיה להגנתו אינה מערערת את גרסת התביעה ואין בא כוח התביעה כדי להקים ספק סביר לזיכויו.

מעדות הנאשם עולה כי הבקבוקים הונחו במקום לשם מחזורם ולדבריו עבד עם אדם אילם אשר דאג לאסוף אותם מהמקום, אלא שהנאשם לא הביא כל ראיות לעניין זה, ואף לא הוכיח טענתו כי השקיות הונחו על המדרכה לפרק זמן קצר. בהימנעות הנאשם להביא עדי הגנה ניתן לראות חיזוק לראיות התביעה, כי הנאשם עשה שימוש בשטח ציבורי המיועד לתנועת עוברים ושבים באופן שעלול היה להפריע למעבר הולכי רגל בהם עגלות ילדים ועגלות נכים.

מן המקובץ לעיל, עולה כי הוכחו יסודות העבירה לפיהן הנאשם אשר החזיק בעסק (מכולת) הניח על המדרכה בקבוקים ומקרר על שטח ציבורי המיועד לתנועת עוברים ושבים וזאת בניגוד לסעיף 16 א' חוק העזר לשדרות ( מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון) התשס"ט- 2009.

4.אתייחס להשגות הנאשם כפי שעולות מסיכומי הסנגור ומדבריו בישיבת ההקראה.

א.לא הוכח כי עדי התביעה הינם עובדי עירייה המוסמכים להגיש דוחות, אחד מעדי התביעה הוא בכלל שוטר, לא הוצגה לנאשם כל תעודה מעורך הדוח.