עירית רמת גן נ' גרינברג

החלטה

בפניי בקשת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ליתן צו כנגד המשיב המורה לו לפתוח את הדירה שבבעלותו ברחוב שאנן 15 ברמת גן ולאפשר למפקח הבנייה של עיריית רמת גן לערוך ביקור בדירה, וזאת בהתאם לסעיפים 257 ו- 217 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה).

הבקשה הוגשה ביום 3.4.11 לאחר שנתקבלה אצל המבקשת תלונה שלפיה המשיב מבצע עבודות בנייה ללא היתר הכוללות פיצול הדירה למספר יחידות דיור. המבקשת ציינה כי ביום 8.4.10 ביקר בנכס מפקח מטעם המבקשת והדירה הייתה סגורה, למרות שקודם לכן קיבל הנאשם לידיו מכתב בדואר רשום המורה לו לפתוח הדירה באותו המועד.

בהחלטתי מיום 4.4.11, קבעתי כי המשיב רשאי להגיב לבקשה תוך 10 ימים. ביום 26.4.11 הגיש המשיב תגובה בכתב במסגרתה התנגד למתן הצו וציין בין היתר כי המשיב המתין בדירה בין השעות 10:00 – 12:00, אולם המפקח לא התייצב ולכן יש לראות במבקשת כמי שויתרה על החלטתה לבצע הבדיקה. לאור עמדת המשיב, נקבע דיון במעמד הצדדים, אשר נדחה מעת לעת, עד אשר התייצבו בפניי הצדדים ביום 31.10.11. בדיון הוסכם כי ההחלטה תינתן על-סמך החומר הקיים וכן כי הצדדים רשאים להגיש תוספת טיעונים בכתב עד ליום 7.11.11.

הצדדים לא הגישו תוספת טיעונים בכתב ולאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחים שצורפו, קבעתי, בהחלטתי מיום 13.11.11, כי על המבקשת ליתן הבהרות בנוגע למועד בו התקבלה התלונה ובנוגע למקור המידע. הבהרת המבקשת הוגשה לבית המשפט ביום 16.11.11 והועברה לב"כ המשיב, אשר נמנע מלהגיש תגובה, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן.

מן הראיות שצורפו עולה כי ביום 17.2.10, פנתה הגב' ע. מרקין (להלן – המתלוננת) בכתב לראש עיריית רמת גן ולדוברת העירייה והתלוננה על ביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבנייה בבניין ברחוב נווה שאנן. המתלוננת ציינה בין היתר כי בבניין "נעשו בשלוש דירות פיצולים ל 3 ו- 4 דירות וזאת מבלי שקבלתי כל הודעה בדבר מהרשויות המוסמכות לרבות ועדת המשנה לתכנון ובנייה...." (סעיף 2 למכתב). בהמשך, ביום 21.8.10, הוגשה על-ידי המתלוננת תלונה רשמית לגורמים הרלבנטיים בעיריית רמת גן (התלונה צורפה לבקשה).

ב"כ המבקשת הוסיפה וציינה כי דבר העבירה (לכאורה) נודע למתלוננת, שהינה בעלים של דירה בבניין, מהשוכרים, אשר דיווחו לה על השיפוצים שבוצעו בבניין (סעיף 5 להבהרה). יתרה מכך, הוסבר על-ידי ב"כ המבקשת כי תלונת המתלוננת לגבי הדירות הנוספות באותו הבניין נבדקה ואומתה (ראה סעיף 6 להבהרה ודוחות למחלקה המשפטית מימים 3,4/8/10 שצורפו להבהרה).

ב"כ המשיב מתנגד בתוקף למתן הצו. לטענתו, המבקשת לא הוכיחה כי היא עומדת בתנאים הקבועים בחוק וכן כי "מתן צו בסיטואציה שכזאת איננה עומדת במבחן הסבירות של המעשה המנהלי". אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 257 לחוק התכנון והבנייה מאפשר סקירה ומדידה בלבד (להבדיל מחיפוש פולשני) של עבודות בניה שבוצעו, על פי החשד, בניגוד או בסטייה מהיתר. בנוסף, אין דרישה להוכחת "יסוד סביר" שנעברה עבירה, כפי שנדרש למשל בבקשה לצו חיפוש אשר חלות עליה הוראות סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי, אלא דרוש חשד בלבד (ראו פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעפ"א 080165/04 טל משה נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב ובעפ"א 44229-07-11 חזן נגד עיריית רמת גן (פורסם בנבו).

בענייננו, לא רק שהמתלוננת הבהירה מה מקור התלונה שמסרה, אלא שחלק מהתלונה אף אומת. לכך יש להוסיף את העובדה שאין המדובר בתלונה אנונימית, אשר מטבע הדברים משקלה לעיתים נמוך יותר, אלא במתלוננת שמסרה את פרטיה המלאים לגורמי הרשות והגישה תלונה רשמית. מקבץ זה מצדיק, לטעמי, היעתרות לבקשה ויש בו כדי לקיים את התנאים למתן צו לפי סעיף 257 לחוק.

לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומורה למשיב לפתוח את הדירה שבבעלותו ברחוב נוה שאנן 15 ברמת גן ולאפשר למפקח בנייה לסקור, למדוד ולבדוק אותה ולעשות בה כל פעולה הדרושה לביצוע חוק התכנון והבנייה והתקנות לפיו.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: