עירית רמלה נ' גודה

בפני

שופט הישאם אבו שחאדה

הכרעת דין

דברי רקע

1.לנאשם נמסרה מטעם עיריית רמלה (להלן – המאשימה) הזמנה לבית משפט וכתב אישום לפיה עליו לשלם קנס בסך של 660 ₪ או להתייצב בבית המשפט ב- 9.5.2010 על מנת להישפט (להלן - הודעת הקנס). בהודעת הקנס נאמר כדלקמן :

"בתאריך 24.01.2010 בשעה 10:50 במקום הגלעדי 35, סמוך לבית הספר "אלאמל", בתחום רמלה, הנאשם הנ"ל, או מי מטעמו, עסק ברוכלות מתוך הבית (מכר דברי מזון) ללא אישורים מהעירייה בניגוד לחוק.

המהווה עבירה על חוק העזר רמלה כמסומן מעבר לדף במספר סידורי 33."

בחלק האחורי של הודעת הקנס "מספר סידורי 33" עניינו עבירה לפי סעיף 2 לחוק עזר לרמלה (רוכלים) תשכ"ה – 1964 (להלן – חוק העזר). סעיף 2 לחוק העזר מורה כדלקמן :

"לא יעסוק רוכל בעסקו – בין באמצעות עגלה ובין בצורה אחרת – ברחוב או במקום ציבורי באופן שהתעסקותו מהווה מכשול לרבים."

מן הראוי להזכיר גם את הוראות סעיף 3 לחוק העזר, אשר מופיע כ-"מספר סידורי 34" בחלק האחורי של הודעת הקנס, אשר יכול להיות רלבנטי למקרה שבפני, אך לא נרשם בהודעת הקנס:

"לא יעמיד רוכל ולא יניח ולא ירשה ולא יגרום להעמיד או להניח עגלה, דוכן תבנית, מגש, או טובין בתחומי 20 מטר מגן ילדים, מבית ספר, ממגרש משחקים, מגינה או מגן."

2.הנאשם לא התייצב לדיון שנקבע ב- 9.5.2010 וניתנה הכרעת דין מרשיעה כנגדו מחמת היעדר התייצבות מכוח סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982. הנאשם הגיש בקשה לביטול הכרעת הדין וגזר הדין וביקש להישפט וכבוד השופטת קיסר נעתרה לבקשתו. הנאשם טען כי לא ביצע את העבירה המופיעה בהודעת הקנס. הדיון נדחה מעת לעת ונקבע להוכחות בפני ליום 12.3.2012.

3.מטעם המאשימה העידו המפקח שערך את הודעת הקנס, מר עופר פיטוסי (להלן – פיטוסי), וכן ממלא מקום מנהל מחלקת הפיקוח אצל המאשימה מר סמיון ברנשטיין (להלן – ברנשטיין). מטעם ההגנה העיד הנאשם.

ראיות המאשימה

4.פיטוסי טען כי ביום 24.1.2010 בשעה 10:50 הגיע לרחוב הגלעדי 35 ברמלה (להלן – המקום), סמוך לבית ספר "אלאמל" (להלן – בית הספר) ומצא שמתוך הבית שממוקם באותה כתובת מתבצעת מכירה של דברי מזון, שתייה וממתקים לתלמידים של בית הספר. בעת שהגיע לבית שממנו מתבצעת המכירה האדם שהיה במקום סגר את הדלתות על מנת שפיטוסי לא יוכל להגיע אליו (פרוט' עמ' 8 ש' 9 – 12, עמ' 9 ש' 11 - 15). בעקבות האירוע הנ"ל פיטוסי פנה למחלקת רישוי עסקים אצל המאשמה ודיווח על כך שבמקום מתנהל עסק של רוכלות ללא רישיון (פרוט' עמ' 8 ש' 14 – 16). כמו כן, פיטוסי פנה למחלקת המיסים אצל המאשימה וביקש פרטים של המחזיק בנכס בכתובת המקום ונמסרו לו פרטי הנאשם ולפיכך רשם את הודעת הקנס (ת/1) על שם הנאשם. פיטוסי אישר כי בעת שבוצעה העבירה נשוא הודעת הקנס לא ראה את הנאשם במקום (פרוט' עמ' 8 ש' 20 – 23, עמ' 10 ש' 1 – 6, 15 – 16, 22 – 26). המאשימה הגישה את דו"ח חשבון הארנונה בכתובת המקום ואשר מופיע על שם הנאשם (ת/2) וכן תמונות של המקום שצולמו על ידי פיטוסי (ת/3). פיטוסי ביקר במקום בשני מועדים נוספים על מנת לבצע אישור מסירה של הודעת הקנס לנאשם אך הדיירים במקום סירבו לפתוח לו את הדלת (ראו ת/4 ו- ת/5 וכן פרוט' עמ' 9 ש' 16 – 22). פיטוסי לא הכיר את הנאשם ופגש בו לראשונה רק במועד הדיון בבית המשפט (פרוט' עמ' 9 ש' 25 , 31 – 32).

5.בעקבות הודעה על כך שבמקום מנוהל עסק ללא רישיון, ברנשטיין העיד כי ב- 30.11.2011 ביקר במקום יחד עם גורמים נוספים מטעם המאשימה ובתיאום עם מנהל בית הספר. ברנשטיין צילם את הקיוסק המאולתר המנוהל במקום ואשר באחד מצדדיו קיים אשנב המשקיף לעבר חצר בית הספר. בעת שהחל לצלם, האדם שנחזה להיות האחראי על הקיוסק סגר את חלונותיו ודלתותיו על מנת למנוע גישה אל תוך הקיוסק (ראו : ת/6 וכן פרוט' עמ' 11 ש' 2- 17). מהתמונות ת/6 עולה בבירור שמדובר בקיוסק מאולתר הכולל מדפים עם חטיפים, מקררים וכן שלט עם הדפס של פרסומת לממכר סוגים שונים של קרטיבים. כמו כן, בחלקו האחורי של הקיוסק ניתן לראות גישה אל תוך בית פרטי (פרוט' עמ' 12 ש' 6). ברנשטיין טען שפנה למחלקת המיסים אצל המאשימה על מנת להוציא את פרטי הבעלים של הבית שממנו נוהל הקיוסק וקיבל את פרטי הנאשם. לטענת ברנשטיין מדובר בבית היחידי במקום אשר יש לו גישה ישירה לחצר בית הספר (פרוט' עמ' ש' 29 – 31). בעקבות הביקור במקום ערך מזכר ובו תיעד את פרטי הביקור במקום (ת/7), ואשר ממנו עולה כי בעת שצילם את הקיוסק הגיעה אליו גברת בשם "מירה אלבנא" וסגרה מיד את כל הדלתות של החנות וסגרה מבפנים את השער שמפריד בין הקיוסק לבית הספר. בהמשך המזכר נרשם שלבעלי הקיוסק יש גישה חופשית לשטח בית הספר. בקיוסק היה בחור צעיר שאותו לא זיהה ואשר סגר את העסק לאחר שברנשטיין החל לצלם את המקום (פרוט' עמ/ 12 ש' 1 – 3). ברנשטיין מאשר כי בעת שנערך הביקור על ידו הנאשם לא היה במקום (פרוט' עמ' 13 ש' 3).

גרסת הנאשם

6.הנאשם אישר שהוא מתגורר ברחוב הגלעדי 35 ברמלה, אך טען שבאותה כתובת קיימים גם בתים נוספים השייכים למשפחות אחרות וכי מתבצעת במקום בסמוך לגדר בית הספר פעילות של רוכלות מטעם גורמים שונים לכיוון חצר בית הספר. הנאשם הגיש מעטפות דואר שונות שמופנות למשפחות שונות באותה כתובת על מנת להוכיח את טענתו כי קיימים באותו מקום בתי אב שונים (ראו : נ/4 וכן פרוט' עמ' 14 ש' 2 – 3). כחיזוק לטענתו שבמקום מתבצעות עבירות רוכלות על ידי גורמים שונים שלא קשורים אליו, הנאשם הגיש שתי דוגמאות של הודעות קנס שנמסרו לגברת בשם "פאטמה מקדאד" בגין ביצוע רוכלות ללא רישיון לעבר חצר בית הספר בשני מועדים שונים, ביום 24.1.2010 (נ/3) וביום 26.1.2010 (נ/2) (פרוט' עמ' 13 ש' 11 – 20, 27 – 30).

7.לטענת הנאשם הוא עובד מזה שנים רבות בתחום המסעדנות ומכירת שווארמה ומעולם לא עסק ברוכלות מביתו לעבר חצר בית הספר. הנאשם אישר בחקירה הנגדית שאשתו ניהלה בעבר עסק של קיוסק בסמוך לחצר בית הספר אך לא הצליחה לקבל בגינו רישיון כדין ולכן ניתן צו סגירה כנגד העסק ולטענתו העסק לא הופעל על ידי אשתו בשנית (פרוט' עמ' 14 ש' 30 עד עמ' 15 ש' 5). הנאשם אישר שהגב' מירה אלבנא ששמה מופיע במזכר של ברנשטיין (ת/7) כמי שסגרה את חלונות הקיוסק, הינה אשתו (פרוט' עמ' 15 ש' 11 – 12, עמ' 12 ש' 14). הנאשם אישר שביתו נמצא בצמידות לחצר בית הספר אך הכחיש שהבית שאליו נכנסים מהקיוסק, ושצולם על ידי ברנשטיין ומופיע בתמונות ת/6, הוא הבית שלו וטען שמדובר בבית ששייך לאחרים. כמו כן, הנאשם הוסיף כי הבחור שנצפה מוכר בקיוסק איננו הבן שלו (פרוט' עמ' 15 ש' 11 – 15, עמ' 15 ש' 16 – 25, עמ' 16 ש' 1 – 12).

הממצאים העובדתיים העולים מתוך מכלול הראיות