עירית רהט נ' אלקרינאוי עלי

החלטה

המבקש הגיש ביום 19.11.09 את בקשתו השנייה לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 7.6.05 בהעדר הגנה. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת הרשמת גרבי מיום 20.10.09 בבש"א 4813/07 במסגרתה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לאחר ארכות רבות הגישה המשיבה תגובה לבקשה והמבקש לא טרח להשיב לתגובתה.

גם בבקשה זו לא פירט המבקש בתצהירו כל נימוקים אשר יש בכוחם להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשתו. בתצהיר נטען באופן סתמי כי נודע למבקש על פסק הדין רק בשנת 2007, סמוך להגשת בקשתו הראשונה לביטול פסק הדין.

ניתן היה לחסוך הגשת בקשה זו הואיל ולא היה מקום כלל להידרש לבקשה הראשונה טרם הכרעה בשאלת מועד הגשתה. מנספחי התגובה עולה כי המבקש היה מודע לקיומו של פסק הדין ובדיונים בסעד הזמני לא התכחש כלל לחובותיו. אשר על כן עולה כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ולא מצאתי כל מקום למתן ארכה להגשתה.

גם סיכויי ההגנה הנמוכים אינם מצדיקים מתן ארכה. ככלל, על מי שחולק על גובה חיוביו במים וארנונה לפעול בדרכי ההשגה הקבועות בחוק ואפשרותו להתגונן בטענות אלו לאחר מעשה, מצומצמות ביותר.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בשכ"ט המשיבה בגין שתי הבקשות לביטול פסק דין אשר נדחו בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: