עירית רהט נ' אלאפיניש

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם בעובדות הנטענות בכתב האישום, הנני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו כמתואר בכתב האישום, שהן עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה

התמונות הוגשו וסומנו ת/1.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), בכך שבמהלך שנת 2007 הקים בנכס הנמצא במגרש 19 בשכונה 28 ברהט (להלן: "המקרקעין"), תוספת בניה הכוללת הצבת מבנה מסוג קרוון המשמש למגורים בשטח של 40 מ"ר וכן הקמת מבנה עשוי איסכורית בשטח של 40 מ"ר [להלן: "המבנה"], וזאת מבלי שניתן לו ההיתר הדרוש לכך, הכל כמפורט בכתב האישום.

הוצגו בפני תמונות המבנים. נטען על ידי ב"כ המאשימה שאין היתר גם היום והבנייה עודנה קיימת ונעשה בה שימוש.

הנאשם עצמו מודה בכך שנעשה שימוש במבנים וזאת במסגרת הודאתו בכתב האישום.

לא הוצג לי על ידי הנאשם שהתבקש היתר למבנים המפורטים בכתב האישום. נטען על ידי הנאשם כי התבקש היתר לדבר אחר. הנאשם מצידו טען שאינו מתפרנס, הוא חי מקצבת הבטחת הכנסה וכן שהוא נכה וביקש כי בית המשפט יתחשב בו.

שקלתי את טענות הצדדים, מצד אחד יש להביא לידי ביטוי את האינטרס הציבורי והאינטרסים המוגנים על ידי חוקי התכנון והבנייה ומצד שני, אין להתעלם מטענות הנאשם כפי שטען בפניי לעיל. יש מקום להחמיר במדיניות הענישה בתחום התכנון והבנייה. יחד עם זאת, יש לשקול כמובן כל מקרה לגופו ואני חייב להביא בחשבון לקולא את מצבו הכלכלי של הנאשם.

בהתחשב – בנסיבות העבירה הנ"ל ובאמור ע"י הצדדים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.הנאשם ישלם קנס בסך 8,500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 17 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01/11/10 ובכל 1 (ראשון) לחודש שלאחריו. במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

2.אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק, למעט עבירת שימוש ללא היתר, עד למועד תחילת תוקפו של צו ההריסה שיינתן בסעיף 3 להלן. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 15,000 ₪ ואם היא לא תינתן, בתוך 72 שעות, יאסר הנאשם למשך 10 ימים. אם יידרש הנאשם לממש התחייבותו זו ולא יעשה כן – יאסר למשך 30 יום.

3.אני מצווה על הנאשם להרוס את שני המבנים נשוא כתב האישום. אני קובע שצו ההריסה ייכנס לתוקפו בתוך 90 יום מהיום.

אם וכאשר יינתן היתר למבנה, יפקע צו ההריסה שניתן בסעיף זה.

אם הנאשם לא יבצע את צו ההריסה במועד שנקבע לעיל, שהרי שמבלי לפגוע בחובתו של הנאשם לעשות כן, תוסמך הועדה המחוזית ו/או הועדה המקומית לתכנון ולבניה, לבצע את צו ההריסה במקומו של הנאשם ולחייב את הנאשם לשאת בעלויות הביצוע.

4.אני רואה מקום להזהיר את הנאשם, כי אם עד למועד שנקבע בסעיף 3 לעיל, לא יהא בידו היתר בנייה כדין למבנה נשוא כתב האישום, ולא יינתן לו ארכה נוספת להשגת ההיתר כאמור, הרי שאם לא תבוצע ההריסה הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כוללת עבירה זו וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה זו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.

5.מכוח הסמכות שבסעיף 218 לחוק אני מחייב את הנאשם לשלם בתוך 45 ימים, כפל אגרת בנייה כאילו ניתן ההיתר, בסך של 4,320 ₪, וזאת בהתחשב בכך שהנאשם זלזל בחוק ובנה ללא היתר ובענייננו חיובו לשלם את האגרה המקורית יגרום לכך שהעבירה תשתלם. בהחלטה זו הבאתי בחשבון שהנאשם נהנה עד היום מהבנייה הבלתי חוקית וזאת על אף שקבעתי שיש להרסה.