עירית רהט נ' אבו מוסא

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 17(8), לחוק העזר לרהט (תברואה וסילוק מפגעים), התשמ"ב - 1981, בכך שביום 25.1.10 שם ברחוב ברשות הרבים חומרי בניין וברזל, והכל כמתואר בכתב האישום.

מטעם המאשימה נשמע מר מחמוד אבו גאנם, המשמש כמנהל יחידת האכיפה בעיריית רהט, אשר העיד כי האירוע למעשה נחלק לשניים כאשר ביום 17.1.10 היה הוא ביחד עם הפקח בסיור וראה פסולת בניין מעורבת עם פסולה ביתית בכניסה לחצרו של הנאשם. עד זה העיד שנרשמה התראה, הודבקה לדלת ביתו של הנאשם כיוון שלא היה אף אחד במקום.

העד המשיך והעיד שבתאריך מאוחר יותר, 25.1.10, הגיע יחד עם הפקח למקום וראה שהפסולת לא פונתה ואז הפקח החליט לתת קנס. לטענתו, הדברים תועדו בדו"ח האירוע, אשר הוגש וסומן ת/3.

הוצגה תמונה שהעד טען שהיא מתעדת הדבקת ההתראה על הדלת ביום 17.1.10 (ת/1), אך לא הוצגו תמונות המתעדות את הפסולת עצמה וזאת משטען העד שהתמונות היו מאוכסנות במחשב אך בשל תקלה במחשב, נמחקו כל התמונות שהיו בכונן מסוים.

העד מטעם המאשימה נחקר רבות ע"י בית המשפט בחקירה נגדית ובמילים עדינות התרשמתי שאינו דובר אמת.

הסתירות בעדותו היו כה רבות, שבחלקים של העדות התבונן לעברו של ב"כ המאשימה כמחפש תשובה. כאשר היה לו קשה להשיב לשאלות ביהמ"ש, טען שאינו זוכר או שלא השיב כלל.

סתירות רבות בעדותו נובעות ממועד רישום דו"ח האירוע, שתחילה נרשם בו התאריך של ה-25.1.10, אולם לאחר מכן נמחק התאריך ונרשם במקומו בעט אחרת תאריך מוקדם יותר של ה-17.1.10, זאת למרות שהעד טען שהדו"ח נרשם כמקשה אחת.

לאחר מכן, שינה גרסתו וטען שתחילה נרשם הדו"ח ביום 17.1.10 וב-25.1.10 נרשמה תוספת המתעדת את רישום הדו"ח. גם גרסה זו אינני מקבל ואני קובע שהיא אינה נכונה, שכן לא ייתכן שהדו"ח נרשם במקורו ב-17.1.10, כאשר ברור שהתאריך המקורי שנרשם עליו הוא תאריך של 25.1.10.

בנוסף, עומד האמור בדו"ח בסתירה לעדותו של העד לעניין תמונות שצילם הפקח השני שלא העיד לפניי . כך למשל, תחילה טען העד שכל האירוע צולם ושבמועד הראשון צולמו שתי תמונות, האחת המתעדת את הפסולת והשניה את ההדבקה, אך כאשר אומת עם טענתנו בדבר הליקוי במחשב לצד העובדה שהתמונה המתעדת את ההדבקה כן נמצאה, טען שבמועד הראשון צולמה רק ההתראה ואילו הזבל צולם במועד השני. טענה זו כעת עומדת בסתירה ל-ת/3 בו נרשם לגבי האירוע הראשון שהוא צולם ולא סביר שצולמה רק ההתראה ולא צולם הזבל עצמו.

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי שנמסרה התראה במועד הנטען ע"י העד.

לפיכך, אין לבסס הרשעה בתיק זה על סעיף 6 לחוק העזר שעניינו אי קיום הודעה על הצורך בסילוק מפגע.

לא הוכחה טענת המאשימה שהנאשם הוא ששם את הזבל ברחוב.

עדיין נותרת השאלה, האם יש לראות את הנאשם כמי שאחראי לניקיון סביבת ביתו. למעשה, זו טענת המאשימה בהתבסס על סעיף 10 לחוק העזר המטיל על בעל הנכס את החובה לשמור על ניקיון סביבתו של הנכס באופן המניח את דעת התברואן.

מבלי להיכנס לשאלה האם הפקח או מנהל יחידת הפיקוח הוא תברואן לצורך חוק העזר, ולכאורה לפי סעיף 1 לחוק העזר אין כך הדבר, הרי שמדובר בסעיף סל שיש לפרשו בצמצום הואיל ולכאורה ניתן להטיל דרכו אחריות לניקיון כל העיר על התושבים במקום שתעשה זאת הרשות המקומית, ואין זה סביר. מקובל עליי שאדם צריך לדאוג לסביבת ביתו, אולם כאשר מדובר בנכס הגובל בשטח ציבורי או שהוא כבר בתוך השטח הציבורי, לא ראוי להטיל זאת על בעלי הבתים שלא היו מקור הזבל עצמו.

האמנתי לנאשם שלא נעשו שיפוצים בבית במועד הרלוונטי ולפיכך לא הוכח גם כי לפחות ניתן ספק סביר שהנאשם אינו אחראי לפסולת בניין שהיתה במקום.

בנסיבות אלו ומבלי צורך להיכנס לשאלה של מועד קבלת הדו"ח, לרבות האם היתה פסולת במקום, ומאחר שקבעתי שאינני מאמין לעד התביעה – אני מזכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.