עירית ראשון לציון נ' דואונל

החלטה

1. לפני בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש כנגד תביעת המשיבה ע"ס 69,322 ₪ לתשלום ארנונה עבור נכס הנמצא בראשל"צ (להלן: הנכס).

2. המשיבה טוענת כי המבקש רשום בספריה כמי שהחזיק בנכס בתקופה שבין ה- 01/10/08 ועד ליום- 31/12/08 וכן בתקופה שבין ה- 01/04/09 ועד ליום- 31/12/09, בגינן הצטבר חוב ארנונה בסך כולל של 69,322 ₪ אשר לא שולם ומכאן התביעה.

3. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת נתמכת בתצהירו. בתצהירו טען המבקש כי ביום 1.9.08 העביר את הזכויות בנכס למר יצחק כהן, זאת עפ"י זכרון דברים אשר הוגש למשיבה לצורך עדכון פרטי המחזיק בספרי המשיבה (סעיף 4 לתצהיר). המבקש סבר כי בכך תם הענין אולם, להפתעתו, קיבל מהמשיבה מכתב התראה. בעקבות כך, פנה יחד עם מר כהן ביום 30.6.11 למשיבה ובהנחיית נציג המשיבה חתמו השניים על מסמך לפיו הזכויות והחובות בנכס, לרבות החזקה, הועברו ב-1.9.08 למר כהן (סעיף 8 לתצהיר). המבקש מוסיף כי בשתי הפעמים שהגיע עם מר כהן למשרדי המשיבה, פגש את מנהל אגף הארנונה, גביה ואכיפה של המשיבה, מר קונסטנטין שלומי (סעיף 12 לתצהיר).

4. המבקש טוען כי מאז שמר כהן קיבל את החזקה בנכס, שילם מר כהן את דמי השכירות לבעלים ואת תשלומי הארנונה למשיבה ולא מן הנמנע כי אף שילם בגין התקופות נשוא התביעה (ס' 14 לתצהיר). צורף להתנגדות המקורית תצהירו של מר איציק כהן לפיו שכר את הנכס החל מיום 1.9.08 ומאז שילם את דמי השכירות לבעל הנכס ואף הפקיד המחאות בידי המשיבה לצורך כיסוי חובות הארנונה ממועד זה ואילך.

5. המבקש נחקר על תצהירו. בחקירתו חזר בו מהטענה כי הוא עצמו הגיע למשרדי המשיבה בסמוך לחתימה על זכרון הדברים כדי לעדכן את שם המחזיק בנכס וטען כי אדם בשם חזי, אשר שימש כמתווך עסקת השכירות, הבטיח כי יעדכן את הרישומים בעיריה והמבקש סמך עליו. בדיעבד התברר למבקש כי אותו חזי לא עשה כן. המבקש טען כי רק לאחר שקיבל מהמשיבה מכתב דרישה ע"ס של 60,000 – 70,000 ₪ הגיע למשרדי העיריה ושוחח עם מר קונסטנטין. המבקש אישר בחקירתו כי ביום 9.9.08 הגיש למשיבה בקשה לדחיה עבור הארנונה בחודש בשל שיפוצים (הבקשה הוגשה בהסכמה נ/1). המבקש חזר בחקירתו על הטענה כי מאז שמר כהן החזיק בנכס (1.9.08) הוא שילם למשיבה את דמי הארנונה.

6. בתום חקירת המבקש ולאחר שב"כ הצדדים סיכומו טענות בע"פ, יצאו ב"כ הצדדים מחוץ לאולם ביהמ"ש. כאשר חזרו לאולם, ב"כ המבקש טען כי מחוץ לאולם מסר לו מר כהן תדפיס של המשיבה ממנו עולה לכאורה כי בגין החוב נשוא התביעה נמסרו למשיבה שיקים שונים ע"י מר כהן אשר רק שניים מהם חזרו. ב"כ המשיבה טענה כי אינה מכירה את המסמך וביקשה שהות לבדוק נושא זה.

7. המשיבה, לאחר הבדיקה האמורה, הודיעה לביהמ"ש בכתב כי נמסרו מס' שיקים, אשר חלקם כובד וחלקם חולל ובהתאם זוכה ו/או חוייב חשבונו של המבקש וכי התביעה הוגשה בגין יתרת החוב שלא שולמה.

8. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה מקום שברור כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. לכן, תינתן רשות להתגונן גם מקום שטענת ההגנה של המבקש דחוקה (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3), 518). עול ההוכחה מוטל על המבקש רשות להתגונן הינו קל והרשות תינתן לו כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה. עם זאת, אין המבקש יכול להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, אלא עליו לפרט בתצהירו את כל העובדות עליהן הוא מבסס את טענות ההגנה (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1), 390, ע"א 3374/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אליהו אוזן (1.5.06), ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.09) ).

9. בסעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] נקבע:

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בניין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה"

בסעיף 326 לפקודת העיריות נקבע:

"נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם הייתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם... למסור לעירייה הודעה על העיסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלמו ולא שילמו..."

פקודת העיריות מטילה על המחזיק חובה אקטיבית להודיע לרשות על שינוי החזקה בנכס. כל עוד לא הודיע על חדילתו מבעלות או החזקה בנכס, רשאית העירייה להמשיך ולראות בו כמי שחייב לשאת בתשלום דמי הארנונה. תכלית ההסדר להקל על העירייה בגביית המס ויש לפרש סעיפים אלה בצורה דווקנית (ברם 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ, [פורסם בנבו], 17.4.08).

10. בענייננו, מחקירת המבקש עולה כי הוא לא דיווח על חדילתו מהחזקה בנכס בזמן אמת, אלא רק לאחר שקיבל דרישה לתשלום החוב, זאת בניגוד לטענתו בתצהירו. יתר על כן, בחקירת המבקש התברר כי ב-9.9.08, לאחר המועד בו, לטענתו, הועברה החזרה למר כהן, הוא עצמו פנה למשיבה בבקשה לדחות תשלום הארנונה בחודש בשל שיפוצים. מכאן שגרסת המבקש ברובה לא עברה את מבחן החקירה הנגדית.

11. עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענת המבקש לפיה החל מיום 1.9.08, מר כהן שילם למשיבה את דמי הארנונה. המשיבה בטיעוניה בכתב מאשרת כי בתקופה הרלוונטית התקבלו אצלה שיקים לתשלום הארנונה אך לא הבהירה מי מסר לה את השיקים - המבקש או מר כהן. המשיבה לא פרטה מי מושך השיקים שנמסרו לה. ככל שהשיקים לתשלום הארנונה נמסרו, וחלקם אף נפרעו, ע"י מר יצחק כהן בגין התקופה הנדונה, כפי טענת המבקש, עשוי הדבר להקים למבקש הגנה ראויה מפני התביעה. אמנם סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות מטילים על הנישום חובה אקטיבית להודיע לרשות המקומית בכתב על חדילה מבעלות או החזקה בנכס. "יחד עם זאת, ובייחוד לאור חובת ההגינות המוטלת על הרשות המקומית בהיותה רשות ציבורית, נראה לי כי הסעיפים האמורים אינם יכולים ליתן לרשות מקומית הכשר לנהוג תוך עצימת עיניים מוחלטת תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה לבדוק באופן אקטיבי בעצמה, האם חל שינוי בבעלות או בהחזקה בנכס מסוים." וכן "באשר לתוצאותיה של הפרת חובת הבדיקה – דהיינו, האם הפרת חובת ההגינות על ידי הרשות מבמעד פטור מוחלט מתשלום ארנונה על ידי הנישום או שמא פטור חלקי, ומה יהיה החלק בו יחויב הנישום – הדבר ייגזר מנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שיבוא לפתחו של בית המשפט" דברי כב' השופט י' דנציגר בעניין דור אנרגיה. דהיינו, יש לבחון האם מקום שאחד משלם את דמי הארנונה בגין נכס אשר בספרי המשיבה רשום ע"ש אחר, פעם אחר פעם, יש בכך כדי לבוא בגדר אותו חריג המטיל על המשיבה החובה לבדוק מיהו המחזיק בנכס ואם כן, מהן ההשלכות של הדבר על ענייננו.

12. במאמר מוסגר אציין כי ב"כ המשיבה טענה בפני המבקש בחקירתו כי מר כהן הינו פושט רגל אשר המשיבה אינה יכולה לגבות ממנו דבר. לכן, המבקש ומר כהן בעצה אחת ערכו זכרון דברים פיקטיבי ובדיעבד על מנת לנסות להעביר החוב נשוא התביעה ע"ש מר כהן. טענה זו עובדת גם בכיוון ההפוך. דהיינו, אם יתברר כי יש ממש בטענת המבקש וכי זכרון הדברים הוא אוטנטי וכי התשלומים השונים לאורך השנים מאז 1.9.08 שולמו ע"י מר כהן, הרי שהגשת התביעה כנגד המבקש היא הבעייתית. לכך יש להוסיף כי מדובר בחוב לשנים 2008-2009 והתביעה הוגשה רק בשנת 2012.

13. לאור האמור לעיל, ככל ותתברר טענת המבקש כנכונה, הרי שתקום לו טענת הגנה טובה כנגד התביעה. אמנם, בחקירת המבקש נסתרו חלק מטענות המבקש בתצהיר באשר למסירת הודעה למשיבה. אולם סתירה זו אינה משליכה על הטענה כי בפועל מאז המועד הנטען מר כהן העביר למשיבה שיקים לתשלום הארנונה.

14. סוף דבר, ניתנת למבקש רשות להתגונן. התצהיר אשר הוגש ישמש כתב הגנה. התביעה, נוכח סכומה, תתברר בסדר דין מהיר. המשך טיפול ע"י המנ"ת. תשומת לב המנ"ת לסכום התביעה וניתובה למותב המוסמך.

15. הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות.