עירית קרית מלאכי נ' גרינולד

גזר דין

הנאשם הורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן והן: שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר בניגוד להוראות סעיפים 1, 145(א)(2)(3), 204, 205, 208, 209א, 218 ו – 219 לחוק בתכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

לאחר מתן הכרעת הדין ביקש הנאשם לבטל את הרשעתו שכן סבר כי הורשע שלא כדין. על מנת לבחון את בקשת הנאשם הוזמן תסקיר משירות המבחן. בסופו של יום בא שירות המבחן לידי המלצה כי יש לבטל את הרשעת הנאשם. עמדת שירות המבחן מבוססת על כך שהנאשם קיים עד כה אורח חיים נורמטיבי והרשעתו יכולה לפגוע בעיסוקו כעורך דין.

ב"כ המאשימה התנגדה לאימוץ המלצות שירות המבחן ועמדה על הרשעת הנאשם בדין. לשיטתה, עבירות על חוק התכנון ובניה הפכו לחזיון נפרץ ומרבית העבריינים על חוק התכנון והבניה הינם אנשים נורמטיביים. עוד הדגישה ב"כ המדינה כי מראית פני הצדק והשיוויון לפני החוק מחייבת אף היא את הרשעת הנאשם בדין.

לא זו אף זו, ב"כ המדינה ציינה כי הנאשם ניהל משרד עורכי דין בדירת מגורים ובכך עשה לפרנסתו.

יתרה מזו, ב"כ המדינה הוסיפה והדגישה כי אין להימנע מהרשעה של מי שנמצא אשם בדין וממשיך לבצע את העבירה ולא פועל להכשרת המצב.

הנאשם בחר לטעון לעצמו לעונש וציין כי שעה שרכש את הנכס הוברר לו ע"י נציגי המאשימה כי אחד השימושים המותרים בנכס הוא למשרד ואכן כך עשה שנים רבות עד אשר החלו נציגי המאשימה להתנכל לו.

עוד טוען הנאשם כי בדירות רבות באיזור נעשה שימוש למשרדים.

יתרה מזו, לשיטת הנאשם העבירות נשוא עניינו אינן חמורות, שכן המדובר בעבירות של שימוש חורג והלכה למעשה אם יעתור לשימוש חורג ויקבל אותו, לא יהא כל שינוי בשטח שכן המשרד ימשיך להתקיים במתכונת הקיימת.

בנוסף, הדגיש הנאשם כי הוא עורך דין עשרות שנים ובמילואים הוא מכהן כשופט צבאי.

משכך, לשיטת הנאשם, יש לבטל הרשעתו.

עניין דומה התברר בעמ"ק (כ"ס) 5949/08 מדינת ישראל נ' אפריים יצחק (פורסם בנבו) (להלן: "פרשת יצחק"). בפרשת יצחק התברר עניינו של אחד אשר נמצא כמי שביצע עבודות בניה הטעונות היתר – ללא היתר. הנאשם בפרשת יצחק ביקש להמנע מהרשעתו תוך שהוא נעזר בהמלצת שירות המבחן לאחר שהביע חרטה.

הנאשם בפרשת יצחק היה חוקר פרט, בעל חברת אבטחה, ובוגר לימודי משפטים ובעברו שירת כלוחם ואף במשטרה.

בסופו של יום קבע בית המשפט בפרשת יצחק כי אין מקום לסטות מן הכלל שיש להרשיע את מי שנמצא אשם בביצוע עבירה בהוסיפו "ואם התנהגותו של הנאשם, שהוא משפטן ואיש חוק לשעבר, כך – מה תשדר ההימנעות מן ההרשעה לרבים?"

כך ראו גם עפ 6317/09 (מחוזי באר שבע) מדינת ישראל נ' אילן בן שמעון (פורסם בנבו) (להלן: "פרשת בן שמעון"). פרשת בן שמעון עסקה במי שבנה מבנה בלא היתר ובניגוד לחוק התכנון והבניה. הנאשם בפרשת בן שמעון עבד בשב"ס מזה 13 שנה ונעדר כל עבר פלילי.

בסופו של יום נקבע בפרשת בן שמעון כי דינו של הנאשם הרשעה שכן נדרש ממנו יישום הוראות החוק קלה כבחמורה.

עוד ראו ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר פד מא (4) 29 שם בית המשפט הדגיש את הפגיעה החמורה בשילטון החוק נוכח התפשטות עבירות בתחום התכנון והבנייה והצורך להחמיר בענישה על מנת לבער את הנגע ולהרתיע אחרים.

בע"פ 2083 כתב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) נקבע כי המנעות מהרשעה אפשרית בהתקיים שני תנאים מצטברים והם:

הראשון: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

השני: סוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים.