עירית קרית מוצקין נ' הירש

החלטה

1. בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר התייצבות מטעם הנאשם בדיון שהתקיים בתאריך 18.12.11.

בגזר הדין נגזר על הנאשם קנס בסך 100 ₪ - הוא הקנס המנהלי המקורי.

2. לטענת המבקש, מועד הדיון חמק מזיכרונו.

הנאשם מבקש לקבל את יומו בבית המשפט, על מנת לשטוח את טענותיו ביחס להתנהלות הפקחים בסוגיית דו"חות החניה.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הוגשה הבקשה באיחור, למעלה מ- 30 יום, כנדרש בסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982, והנימוק היחיד שמעלה המבקש הינו שכחה.

כן טוענת המשיבה, כי למבקש לא ייגרם כל עיוות דין, אם לא יבוטל גזר הדין, לאור העובדה שהמבקש ביצע את עבירת החנייה המיוחסת לו.

4. בהתאם לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982, רואים נאשם שלא

התייצב לדיון כמי שהודה בכל עובדות כתב האישום, ומאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע להקראת כתב האישום, רשאי היה ביהמ"ש לדון אותו שלא בפניו.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי מי שנגזר דינו שלא בפניו רשאי אומנם לפנות לביהמ"ש בבקשה לביטול גזר דין, וביהמ"ש רשאי להיענות לבקשה אם הוא סבור כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון, או אם השתכנע שהדבר דרוש למניעת עיוות דין. אומנם אין המדובר בתנאים מצטברים, אולם אל לו לביהמ"ש להתעלם מהדרישה להבהיר מהי הסיבה לאי ההתייצבות שאחרת ירוקן הסעיף מתוכנו.

5.זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו מוצתה כאשר מצא לנכון לא להתייצב לדיון במשפטו, ובחר לא לנצל את זכותו זו. על מנת להצדיק פתיחת ההליך מחדש, ו"הנעת גלגלי המערכת" מחדש בעניינו, על הנאשם להוכיח כי מדובר בנסיבות מיוחדות, המצדיקות מתן רשות לנאשם להשתתף בהליך חוזר.

טענת המבקש כי מועד הדיון נשכח ממנו, אינה יכולה להצדיק היענות לבקשה.

ראה לעניין זה: ר"ע 418/85 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל

"... השכחה אינה אלא אחת מן הצורות של חוסר תשומת הלב או של הרשלנות, וערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת, הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות. מערכת המשפט חייבת לשאול לכך, כי המשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם מעיקרא, וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול ללא צורך, שיש בהם כדי להעמיד על קופת הציבור בכלל ועל בתי המשפט בפרט עומס נוסף, שאין הם יכולים לעמוד בו ואשר גם אינו מוצדק לגוף העניין. מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא הציבור בכלל, ובתי המשפט בפרט, הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב, אותה מוכן פלוני לגייס במועד נתון לעניין ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו".

ראו והשוו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 :

"משגמר בית-משפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק-דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. ואכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית-המשפט בבקשה לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית-המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של ההליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית-המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית-המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות – כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) – המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר...".

6. המבקש לא הראה איזה עיוות דין ייגרם לו אם לא יבוטל פסק הדין. אין בפיו כל טענה לפיה קיימת לו הגנה מפני כתב האישום.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: