עירית קרית ים נ' פרי

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט א. סלאמה) מיום 30.11.10 בת.א. 11258-02-10, אשר על פיה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעה על הסף.

2.המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב הליכי גביה שנקטה נגדו המבקשת.

3.המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות ו/או עילה שטרם התגבשה. לטענתה, לא קמה למשיב עילת תביעה אישית כלפיה, בגין "נזק עקיף" או "נזק משני" שנגרם לחברה בבעלותו וטרם הוכרעה שאלת החוב למבקשת – כאשר במידה ויוחלט כי אכן החוב בעינו עומד, ממילא לא יהיה בסיס לתביעה נגדה.

4.בהחלטתו מיום 30.11.10 קבע בימ"ש קמא כי תחת סילוק התביעה על הסף , ניתן לתקן כתב התביעה על ידי צירוף החברה כתובעת נוספת והוא התיר למשיב לעשות כן. באשר להיות התביעה מוקדמת קבע בימ"ש קמא כי לטענת המשיב נשוא התביעה הינם נזקים שנגרמו ממועד הגשת התביעה ועד ביטול פסק הדין, ובנסיבות אלה אין מקום להמתין עד הכרעה בתביעת המבקשת.

5.בבקשה בפני טוענת המבקשת כי לא היה מקום לקבוע כי ניתן לרפא את פגם העדר היריבות בצירוף החברה, כאשר הצירוף אינו יוצר יריבות בינה לבין המשיב. כן טענה כי כבר ניתן פסק דין בתביעתה, לפיו חוייב המשיב בתשלום החוב ולפיכך משהמשיב חייב כספים לבקשת, ממילא אין לו עילת תביעה כנגדה.

6.המשיב טען בתגובה לבקשה כי אין מקום להעתר לבקשה וכי אין לנעול שערי בימ"ש בפני תובע בדרך של מחיקה על הסף, מבלי שתבורר תביעתו לגופה. המשיב טען כי פסק הדין שניתן בתביעת המבקשת אינו חלוט והוגש עליו ערעור. באשר לטענת היריבות טען המשיב כי בימ"ש קמא לא הכריע בשאלת היריבות אלא רק קבע כי החברה הינה בעל דין נחוץ לבירור התביעה ועל כן זכאים המשיב והחברה לתבוע יחד.

7.דין הבקשה להידחות. ההלכה היא כי "הסעד של סילוק תביעה על הסף ניתן במשורה. לעולם יעדיף בית המשפט בירורה של תביעה לגופה על פני סילוקה על הסף. לשם הכרעה בבקשה למחיקה על הסף בית המשפט אינו בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, אלא כל עוד קיים סיכוי כלשהו לתובע להצליח בתביעתו, אפילו סיכוי קלוש, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט – לא יחסום בית המשפט בפני התובע את דרכו לבירור תובענתו" (רע"א 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה(2) 811).

8.עוד נקבע ברע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 כי: "כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו סבורה היא שראוי היה להחליט לנקוט דרך דיונית אחרת, אלא במקרה בו החלטתה מנוגדת לדין, או גורמת לעיוות דין לאחד הצדדים".

הבקשה שבפני אינה מעלה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות.

9.גם אם קיים למבקשת סיכוי קלוש להצליח בתביעתה (ואפילו במסגרת כתב תביעה מתוקן וצירוף תובעת נוספת, כקביעת בימ"ש קמא) אין מקום לסלק את התביעה על הסף ולחסום דרכו של המשיב לבירור תביעתו. ברור כי במידה ובסופו של יום, תדחה התביעה נגד המבקשת, נזקיה מניהול התובענה וודאי יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות ( וראה רע"א 8732/10 עירית רמלה נ. חברת המוביל ואח' – החלטה מיום 16.1.11).

10.המבקשת אמנם טוענת כי בימ"ש קמא כבר קיבל טענתה בדבר העדר היריבות, אך איני סבורה כי כך הם פני הדברים והתרת צירוף תובעת נוספת – אין בו כשלעצמו כדי להכריע בשאלת היריבות עם המשיב ושאלה זו תוכרע בפסק הדין.

11.הוא הדין בטענת המבקשת באשר למועד התגבשות העילה. המשיב הוא שקבע את "מסגרת תביעתו" בתובעו נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהליכי גביה שנקטה נגדו המבקשת ואין המבקשת יכולה "לצמצם" מסגרת זו בטענה כי במידה וקיים חוב ממילא לא נגרמו למשיב נזקים. טענה זו היא לב ליבה של המחלוקת ועליה להתברר לגופה, לאחר שמיעת ראיות – ואין מקום לסילוק התביעה על הסף בגינה.

12.מכל האמור – אני דוחה את הבקשה.

13.המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: