עירית קרית ביאליק נ' בנימיני

החלטה

התובעת, רשות מקומית, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום חיובי ארנונה, ביוב ומים בגין הנכסים המפורטים בסעיף 2 לכתב התביעה, שעיקרם – סופרמרקט שכתובתו: שד' חן 9 צור שלום, קרית ביאליק.

המבקש אינו מכחיש את החוב ו/או את דרך חישובו ו/או מרכיב כלשהו ממרכיביו, וכמו כן אינו מכחיש כי החיובים הנתבעים לא שולמו למשיבה אך טוען כי מגיעות לו הנחות מארנונה בגין הסופרמרקט - עבור מספר חודשים במשך תקופת החיוב.

לטענתו הגיע להסכמה עם המשיבה בנוגע לשלושת החודשים הראשונים מפתיחת העסק בשל עבודות שיפוץ שבוצעו בו, וזאת כנגד הצגת חשבוניות.

המבקש צרף חשבוניות שונות לתצהירו, אך לטענתו חוייב במלוא הסכומים בגין חודשי השיפוץ, והעירייה לא הסכימה לזכותו בגין תקופה זו.

המבקש ממשיך וטוען כי בחלוף שנה מפתיחת העסק, בתאריך 5.3.08, סגר את העסק לתקופה של חמישה חודשים. הוא פנה למשיבה בבקשה שלא לחייבו בסכומי הארנונה, ולטענתו נמסר לו כי אם יציג מסמך מחב' החשמל אשר יאמת כי בחודשי הסגירה לא סופק חשמל לעסק - לא יחוייב בגין חודשים אלה.

המבקש צרף מסמכים מחב' החשמל לתצהירו, אך לדבריו סירבה העירייה לקזז מחובו את חוב הארנונה בגין חמשת חודשי הסגירה.

ולבסוף – המבקש דיווח למשיבה כי אינו משתמש בקומה השנייה בעסק המשתרע על שטח של 300 מ"ר, וביקש לשלם ארנונה רק בעבור השטח הנמצא בשימוש, אך גם לכך סורב.

בחקירתו הנגדית אמר המבקש כי כל פניותיו לעירייה נעשו בע"פ, אך הוא בטוח שהיתה פנייה אחת בכתב במהלך שנת 08' כאשר סגר את העסק למספר חודשים.

המבקש לא הגיש השגה על גובה הארנונה אך טען כי דיבר עם האחראים בעירייה אין ספור פעמים בנוגע לענייניו.

ב"כ המשיב טוען כי המבקש מעולם לא הגיש השגה בכתב על חיובי הארנונה כנדרש בחוק, וכל פניותיו לעירייה נעשו בע"פ.

אמת שהמבקש אינו נוקב בסכומים אשר אותם אינו חייב לשלם, לשיטתו, וטענותיו מועלות בכלליות מבלי לתת ביטוי חשבונאי – כספי לסכומים בהם יש לזכותו.

צודק ב"כ המשיב כי טענותיו של המבקש הן בנושאים עובדתיים – טכניים ובעניינים הנוגעים לגודל הנכס ו/או השימוש בו, ומקומן של טענות אלה הוא אכן בהשגה מינהלית אותה לא הגיש המבקש.

גם לאחר שהמבקש סורב, הוא לא נקט בדרך של הגשת השגה מינהלית, אשר נקבעה בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976 – סעיף 3, בו נקבע מנגנון מיוחד להעלאת טענות הנוגעות לארנונה בגין סיווג, גודל או שימוש בנכס.

הגשת ערר על קביעת ארנונה כללית היא הדרך המועדפת והנכונה להשיג על הסכומים לתשלום בהם חוייב המבקש.

ולבסוף נשאלת השאלה מדוע לא שילם המבקש למשיבה את אותם סכומים שאינם שנויים במחלוקת, אלא התעלם לחלוטין מחובתו לשלם את מיסי העירייה בגין אותם חודשים בהם פעל העסק כסידרו.

למרות שהמבקש לא פעל כנדרש בחוק, ועל אף טענותיו הכלליות, אני מחליטה שלא לנעול בפניו את שערי ביהמ"ש, אם כי פטור בלא כלום אי אפשר.

תינתן למבקש רשות להתגונן, והתצהיר מטעמו ישמש כתב הגנה בתנאי שיפקיד בקופת ביהמ"ש לא יאוחר מיום 30/9/10, ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 30,000 ₪.

בהעדר הפקדה תידחה הבקשה והתובעת תהיה זכאית ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב התביעה.

הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.