עירית עכו נ' נאסר

החלטה

בקשה לביטול כתב אישום בטענה לסיכון כפול או "כבר נשפטתי".

לנאשם מיוחסות עבירות של ניהול עסק ללא רישיון עסק, לפי סעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 והצו והתוספת על פיו. לפי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, החל מחודש יולי 2009 ועד ליום 10/9/12, למשך 6 חודשים לערך מדי שנה, בחוף הסוסים ברחוב יהושפט בעכו, עסק הנאשם בעסק רוכלות למזון ורוכלות אחרת, לרבות מכירת משקאות משכרים ועישון נרגילות. הנאשם הציב במקום עגלה נגררת / קרוואן, בה הוא מוכר מוצרי מזון, משקאות משכרים ונרגילות, ללא רישיון עסק, וכן הציב שם עגלת מיצים, מקרר, שולחנות ואביזרים שונים להפעלת העסק הנ"ל. ביום 10/9/12 תפסה המאשימה מהנאשם את הציוד המתואר בסעיף 5 לכתב האישום, אך הנאשם המשיך להפעיל את העסק הנ"ל באותו מקום, באמצעות מכולות שהוצבו שם.

לטענת הסנגור, יש לבטל את כתב האישום הנ"ל מאחר והנאשם עמד בסיכון הרשעה בעבר, משהוגש נגדו כתב אישום קודם בתיק מס' 11738-05-12, במסגרתו הוא הורשע ונדון לעונשים שונים, ואף התקיימו דיונים וניתנו פסקי דין בערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. המאשימה לא ציינה שם את כל הוראות החיקוק שניתן היה לייחס לנאשם בגין אותו מעשה נשוא כתב האישום כיום ונשוא כתב האישום בתיק הקודם הנ"ל, ומשכך, אין היא רשאית להעמיד לדין את הנאשם היום בגין הוראות חיקוק נוספות, המתבססות על אותו מעשה משותף ועל אותה פרשה עובדתית בשני התיקים.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנאשם לא הורשע בתיק הקודם בעבירות לפי חוק רישוי עסקים, והמעשה נשוא כתב האישום כאן שונה ממעשה העבירה שבתיק הקודם, שהינו ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר, מה גם ומעשה הרוכלות נשוא כתב האישום כאן לא בוצע אך באמצעות המבנים נשוא כתב האישום בתיק הקודם אלא גם באמצעים נוספים, כמתואר בכתב האישום כאן. עוד הוסיפה כי עבירת ניהול עסק ללא רישיון היא עבירה נמשכת המבוצעת מדי יום כל עוד המעשה לא הופסק ולא ניתן רישיון לעסק, ולכן, בהעדר חפיפה בין המועדים שבשני כתבי האישום אין לומר כי הנאשם נשפט בעבירה נשוא התיק היום או עמד בסיכון הרשעה בגינה בעבר. ב"כ המאשימה הביעה נכונות לתקן את כתב האישום באופן שהאישום לא יתייחס לאחד המועדים לגביהם הנאשם שילם דו"ח בגין העבירה באותו יום, וכן למחוק את סעיף 9 לעובדות.

ההגנה של סיכון כפול דומה, בתכליתה, להגנה המוסדרת בסעיף 5 לחסד"פ, לפיו, אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע בו קודם לכן בשל עבירה שבו. יחד עם זאת, הטענה של " כבר נשפטתי " נסמכת על קיומו של מעשה בית – דין, שעה שהנאשם הורשע או זוכה בעבר בגין אותו מעשה נשוא כתב האישום הנוכחי, בעוד שבטענה של סיכון כפול, אין מעשה בית דין, אם כי ההליך הפלילי הקודם, שעניינו אותו מעשה נשוא כתב האישום הנוכחי, הופסק מסיבה שאינה קשורה בתביעה. לפי זאת, לא מעמידים אדם לדין פעמיים בגין אותו מעשה, אף שבהליך הראשון לא ניתנה הכרעת דין המזכה או מרשיעה אותו אלא שזה הופסק מסיבה שאינה קשורה בתביעה, כאמור, ואילו ההליך התקיים שם עד תום, יכול היה להסתיים בהרשעת הנאשם בגין עבירה שבאותו מעשה נשוא כתב האישום כיום. יש לציין כי טענה של סיכון כפול לא מוסדרת בחוק, להבדיל מהטענה של "כבר נשפטתי", ונראה כי בתי המשפט דנים בה מכוח סמכותם הטבעית ולפי הפסיקה הנוהגת ובשל שיקולי צדק והגינות, המחייבים סופיות ההליכים כנגד נאשם, בגין מעשה עבירה אחד, בין אם הסתיים עד תום ובין שהופסק בעבר, כמתואר.

בעניינו של הנאשם שבפניי, הנאשם לא הורשע בעברו בעבירות של ניהול עסק ללא רישיון, לפי עובדות כתב האישום המיוחסות כאן. משכך, לא מתקיים בעניינו הסייג של " כבר נשפטתי ".

אציין כבר עתה כי ההליך הקודם, שהתנהל במסגרת תיק מס' 11738-05-12, הסתיים בהרשעת הנאשם וגזירת דינו, ואף הוגשו על ידי הנאשם ערעורים לבית המשפט המחוזי וכן לבית המשפט העליון, בהתייחס לאותם רכיבי ענישה שם. כך, שגם הטענה לסיכון כפול אינה מתקיימת בעניינו עתה, משהסתיים ההליך הקודם, ולא שזה הופסק בטרם הכרעת דין. כך, שגם דיונית אין תחולה לטענה של סיכון כפול, משלא התקיים סיכון כזה כלל, שעה שההליך הסתיים ולא התממש כל סיכון נטען כאמור.

דין הבקשה שבפניי להידחות, גם לגופה. אנמק.

בתיק מס' 11738-05-12 ( להלן – "התיק הקודם " ) יוחסו לנאשם עבירות של ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר, בכך שבחודש מאי 2011 הוא הציב, ללא היתר, במקרקעין נשוא כתב האישום, קרוואן, ועשה שימוש חורג במקרקעין, להפעלת עסק רוכלות, תוך שימוש במכולות ומבנה שירותים הנמצאים במקום, ובהמשך ערך שיפוץ במכולות השייכות לעיריית עכו והמיועדות לאחסון ציוד.

בכתב האישום שבפניי מיוחסות לנאשם עבירות של ניהול עסק ללא רישיון, לפי סעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 והצו והתוספת על פיו, בכך שהחל מחודש יולי 2009 ועד ליום 10/9/12, למשך 6 חודשים לערך מדי שנה, במקרקעין עצמם, הוא הפעיל עסק רוכלות למזון ורוכלות אחרת, לרבות מכירת משקאות משכרים ועישון נרגילות. הנאשם הציב במקום עגלה נגררת / קרוואן, בה הוא מוכר מוצרי מזון, משקאות משכרים ונרגילות, ללא רישיון עסק, וכן הציב שם עגלת מיצים, מקרר, שולחנות ואביזרים שונים להפעלת העסק הנ"ל. ביום 10/9/12 תפסה המאשימה מהנאשם את הציוד המתואר בסעיף 5 לכתב האישום, אך הנאשם המשיך להפעיל את העסק הנ"ל באותו מקום, באמצעות מכולות שהוצבו שם.

מכאן, אין המדובר במעשה אחד העומד בבסיס שני כתבי האישום והוראות החיקוק על פיהם, אלא בשני מעשי עבירה שונים. לפי כתב האישום הקודם, הנאשם ביצע ללא היתר עבודות בנייה בכך שהציב קרוואן וערך שיפוצים במכולות שהיו במקום, וכן עשה שימוש ללא היתר במקרקעין, בכך שהפעיל במקום עסק רוכלות באותן עבודות בנייה, בעוד שלפי כתב האישום שבפניי, הנאשם הפעיל במקרקעין הנ"ל עסק רוכלות. מעשה אחד אסור לפי חוק התכנון והבנייה, והמעשה האחר אסור לפי חוק רישוי עסקים. העובדה כי הנאשם ביצע את עבירות הבנייה והשימוש ללא היתר באותם מקרקעין, בהם עשה את מעשה העבירה של ניהול שלא כדין של עסק רוכלות, אינה מביאה למסקנה כי המדובר באותו מעשה עבירה. שהרי, בהנחה ולנאשם היה היתר בנייה ושימוש במקרקעין, לפי חוק התכנון והבנייה, אין בכך כדי להכשיר את ניהול עסק הרוכלות באותם מקרקעין ומבנים, בהעדר רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים. ובהנחה וקיים רישיון עסק לעסקו הנ"ל של הנאשם, אין בכך כדי להכשיר את הבנייה ושימוש החורג במקרקעין, במידה ואין היתר בנייה לכך. המדובר בשני מעשי עבירה שונים, אם כי בוצעו באותו מקום.

אכן, בכתב האישום הקודם, שעניינו עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, תואר כי הנאשם עשה באותה בנייה שימוש לעסק רוכלות. יחד עם זאת, אין לומר כי הדבר הקים סיכון להרשעתו שם בעבירה לפי חוק רישוי עסקים, אשר לא יוחסה לו שם. העובדה הנ"ל צוינה בכתב האישום שם כנסיבה נלווית, להבהיר את השימוש הנעשה בבנייה הלא חוקית, ולא כעבירה נפרדת. השימוש החורג נשוא כתב האישום שם הינו כל שימוש הנעשה בבנייה שהוקמה ללא היתר במקרקעין, ולא רק שימוש לעסק, ולכן, אין לומר כי המדובר בחלק מהעבירות שם.

אימוץ טענות הסנגור יביא לתוצאה לא הגיונית ולא סבירה לפיה, העמדת נאשם לדין בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה תחסום מפני המדינה את האפשרות להעמידו לדין בגין עבירה לפי חוק רישוי עסקים. הדבר יביא להנצחת דבר עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, אך בשל העמדה לדין בעבירה אחרת שונה לחלוטין. אין בפנינו מעשה אחד המקים שתי הוראות חיקוק ושתי עבירות שונות, אז מתקיים סיכון כפול להרשעה, אלא בשני מעשי עבירה שונים, אם כי כאלה שבוצעו באותו מקום. היתר בנייה ניתן על ידי ועדת התכנון והבנייה, ורישיון עסק ניתן על ידי העירייה. המדובר בשני הליכים שונים ושני גורמי אישור שונים, ועל המבקש להפעיל עסק במבנה מסוים לקיים אחר שתי הדרישות יחד, ובהעדר שני האישורים יימצא הוא מבצע שני מעשי עבירה.

אוסיף, כהערת אגב, כי עבירת ניהול עסק ללא רישיון היא עבירה נמשכת, שניתן להעמיד את הנאשם לדין בגינה מספר פעמים במספר הליכים נפרדים, במידה והנאשם ממשיך לבצעה לאורך זמן, מבלי שיפסיק את המשך העיסוק האסור. עבירה נמשכת זו נפסקת אך עם סגירת העסק או קבלת רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים. לכן, גם בהנחה והנאשם הורשע בעברו בעבירה דומה של רישוי עסקים, אין בכך כדי להקנות לו חסינות מפני העמדה חוזרת בגין עבירה דומה, במידה ונמצא ממשיך בביצועה בתקופה שלאחר מתן גזר הדין. עיון בשני כתבי האישום בתיק הקודם ובתיק שבפניי מגלה כי אין המדובר בתקופות חופפות, ולכן, גם בהנחה והתקיים סיכון כפול להרשעה בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון בתיק הקודם, הרי שעניינו של ההליך הקודם עבירות שבוצעו בתקופה שונה מהתקופה נשוא כתב האישום כאן. גם מטעם זה דין הבקשה לדחייה.

על כן, אני דוחה את הבקשה.

קובע ישיבת הקראה ליום 19/5/14 שעה 9:00.

לזמן את ב"כ הצדדים.

הסנגור ידאג להופעת הנאשם.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.