עירית עכו נ' דוידוביץ

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום חוב נטען של הנתבע לתובעת עבור נכס מקרקעין ששכר בתחומה.

התביעה הוגשה בשנת 2004. ביום 9.1.05 ניתן נגד הנתבע פסק דין בהיעדר. התובעת נקטה בהליכי הוצל"פ נגד הנתבע.

ביום 10.7.11 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה נדונה בפני הרשם ציז'יק, ובהמלצתו הסכימו הצדדים כי פסק הדין יבוטל לאור הפגמים הנטענים בהמצאתו לנתבע (עמ' 4 שו' 26).

מנהלת מחלקת הגביה של התובעת (להלן גם: "העירייה"), פאני סמיאטיצקי (להלן: "פאני"), מסרה בעדותה כי הנתבע שכר נכס מקרקעין בתחומי העיריה אשר שימש אותו לעסקיו (להלן: "הנכס"). על פי פנקסי העיריה נותר לנתבע חוב בגין התקופה שבה החזיק בנכס, הוא החוב נשוא תביעה זו. העדה צרפה לתצהירה הסכם שכירות מיום 10.1.01, שעל פיו שכר הנתבע את הנכס החל מיום 1.2.01. העדה מסרה כי מעיון בתיק הנכס עולה כי הנתבע לא מסר הודעה בכתב על חדילה מלהחזיק בנכס. בחקירתה הנגדית ציינה כי על פי התדפיסים שבידיה החזיק הנתבע בנכס עד אוקטובר 2004, מועד שבו בהתאם לחוזה שהועבר לעיריה שכר את הנכס שוכר חדש (ראה עדותה בעמ' 8 שו' 22-27).

הנתבע מסר בעדותו כי שכר את הנכס במשך 16-18 חודשים ושילם לעיריה את כל המיסים בגינו. כאשר עזב את הנכס שלח לאפרים מליק מהעיריה מכתב על כך.

סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") קובע:

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה".

התובעת טוענת כי הנתבע לא מסר לה הודעה בכתב על חדילתו מלהחזיק בנכס, ואילו הנתבע טוען כי מסר הודעה כזו.

סעיף 318 לפקודת העיריות קובע כי פנקסי העיריה הכוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה על פי הפקודה ישמשו, בהיעדר ראיה אחרת, ראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תוקפן. על כן הנטל להביא ראיות בדבר מסירת הודעה על חדילה מהחזקת נכס מקרקעין מוטל על הנישום, במקרה זה – הנתבע.

הנתבע מסר, כאמור, בסעיף 9 לתצהירו כי מסר לנתבעת הודעה בכתב על חדילת החזקתו בנכס. טענת הנתבע לא הועלתה בצורה כללית או באופן סתמי, אלא הנתבע נקב בשמו של עובד העיריה שלו מסר את ההודעה הכתובה – אפרים מליק (להלן: "מליק"). הנתבע הביא, איפוא, ראיות ביחס למסירת הודעה בכתב על חדילת החזקה.

חרף העובדה שהנתבע נקב בשמו המדויק של עובד העיריה שלו נמסרה ההודעה, לא הביאה אותו התובעת לעדות מטעמה. אומנם חלפו שנים רבות מאז שהוגשה התביעה ועד היום, אלא שהתובעת לא הביאה ראיה כלשהי כי ניסתה לאתר את העד, או כי קיימת מניעה מלהביאו לעדות לנוכח חלוף הזמן. התובעת טענה בסיכומיה כי היה על הנתבע, ולא עליה, להזמין את העד לעדות לצורך הוכחת טענתו. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר במי שהיה בתקופה הרלבנטית עובד של התובעת, ופעל מטעמה. חלף זאת בחרה התובעת להעיד מטעמה עדה אשר היכרותה עם עובדות המקרה הינה אך ורק על פי עיון במסמכים.

התובעת טוענת כי הנתבע לא הגיש את המכתב ששלח למליק. בנושא זה מהימן עליי הסברו של הנתבע, כי לא ידע על ההליך נגדו עד שנת 2011, והואיל וחלפו שנים רבות לא נשמרו המסמכים ברשותו.

עדות התובע כי מסר הודעה בכתב על עזיבת הנכס למליק לא הופרכה ולא נסתרה. על כן לא נותר לי אלא לאמצה.

אוסיף כי פאני מסרה בעדותה כי מליק היה סגנו של מי שהיה ראש מחלקת הגביה לפניה. לכן משהודיע הנתבע למליק בכתב על חדילת החזקה יצא ידי חובתו. למעלה מן הצורך אציין כי אף אילו הייתה נמסרת הודעה לעובד מחוץ למחלקת הגביה היה הנתבע יוצא ידי חובתו, ואותו עובד חייב היה להעביר את ההודעה למחלקה המתאימה בעיריה (ראה: ע"א (שלום נתניה) 155/96 עיריית נתניה נ' גרינברג עצים נתניה בע"מ, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ג' עמ' 639).

לנוכח האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בתביעה זו בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: