עירית עכו נ' בזיאן

הכרעת דין

בתאריך 18.6.09, סמוך לשעה 11:54, חנה רכבו של הנאשם במקום חנייה מוסדר, בעכו, רח' בן עמי מול בית מס' 28.

פקח עירוני, שעבר במקום במסגרת מילוי תפקידו, הבחין שאין על שמשת הרכב תו חנייה ולכן רשם לנאשם את הדו"ח נשוא כתב האישום שבפניי, בו מיוחס לנאשם ביצוע עבירה לפי סעיף 12 (א) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990 (להלן:"חוק העזר").

הנאשם לא שילם את הדו"ח והגיש בקשה להישפט. לטענתו, היה לו תו חנייה אותו הצמיד לחלון שבדלת שליד הנהג.

לאור טענתו הנ"ל של הנאשם, נקבע התיק להוכחות.

היום שמעתי את עדויותיהם של הפקח חביב מלכה ושל הנאשם. מהעדויות עולה כי אין מחלוקת על כך שהנאשם החנה את רכבו במקום חנייה מוסדר. על סמך עדותו של הפקח, שלא נסתרה, אני קובע כי עלה בידי המאשימה להוכיח כי במועד הנטען בכתב האישום, לא היה תו החנייה מוצמד לשמשה של הרכב כמתחייב מהוראות סעיף 3 (ד) (2) לחוק העזר.

סעיף 12 (א) לחוק העזר אוסר על החניית רכב במקום חנייה מוסדר, "אלא אם כן שילם אגרת הסדר בשיעור שנקבע לאותו מקום חניה כנקוב בתוספת השנייה".

סעיף 12 (ד) לחוק העזר קובע חזקה לפיה אי הצגת תו החנייה בהתאם להוראות חוק העזר (הוראות סעיף 3 (ד) (2) לחוק העזר "תהווה ראיה לכאורה על אי תשלום האגרה כאמור".

לאור האמור לעיל, על מנת לסתור את החזקה האמורה בסעיף 12 (ד) לחוק העזר, היה על הנאשם להוכיח כי למרות העובדה שבעת רישום הדו"ח לא היה תו חניה על שמשת רכבו, הוא שילם את האגרה.

לאחר ששקלתי בעניין, הגעתי למסקנה שלא עלה בידי הנאשם לסתור את החזקה. כפי שעולה מהמכתב ת/1, כאשר פנה הנאשם לעיריית עכו, סמוך לאחר רישום הדו"ח ב"ערעור על דו"ח החנייה", הוא ציין ש"ניתנה פתק חנייה מודפס בדיו חסר, אולי בגלל זה לא ראו אותו". היום מסר גרסה אחרת לפיה תו החניה נפל על רצפת הרכב וזו הסיבה שהפקח לא ראה את תו החנייה. אם לא די בכך, מעיון בתו החנייה עולה כי אין בו קפל בחלק העליון. הנאשם נתן הסבר לפיו הוא לא נוהג "לתלות" את תווי החנייה על חלון הרכב אלא משחיל אותם ברווח שבין שמשת הרכב לבין המשקוף של החלון. הסבר זה לא נראה לי הגיוני. אם היה נוהג כך תמיד, סביר להניח שברב המקרים תו החנייה היה נופל.

סיכומו של דבר, מאחר ולא עלה בידי הנאשם לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 12 (ד) לחוק העזר, אני מרשיע אותו בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה לפי סעיף 12 (א) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990, שהקנס המקורי בגינה הוא 100 ₪.

בנסיבות העניין, ולאור העובדה שהנאשם בחר שלא לשלם את הקנס אלא ביקש להישפט ולכפור במיוחס לו, דבר שהתברר בסופו של יום כבלתי מוצדק, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

קנס בסך 200 ₪, או 1 יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1/12/10.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

תקוה