עירית נתניה נ' דהרי ואח'

החלטה

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה בתיק זה.

1.בתצהיר התומך בבקשה טען המבקש כי מבירור שערך בעיריה נאמר לו "שיגיע עיקול" ואז יסדיר את הענין. המבקש טוען כי "פתאום" קיבל פסק דין מבלי שנוכח בדיון.

המבקש מאשר כי קיבל את "הזימון", אך בעיריה נאמר לו לא להגיע.

המבקש טוען כי הוא מקבל גימלת הבטחת הכנסה ומבקש להיות נוכח במשפט כדי להגיד "את אשר על ליבו".

2.המשיבה ביקשה לדחות על הסף את הבקשה, שכן המבקש מאשר כי קיבל לידיו את כתב התביעה.

המבקש איננו מציין מי מטעם העיריה אמר לו "לא להגיע" ומתי, וממילא אין בכך טעם לאי הגשת הגנתו. המבקש לא ציין כל הגנה לגופו של ענין ואף טענה לענין מצבו הכלכלי איננה רלוונטית.

3.תגובת המשיבה הומצאה למבקש, אשר עד כה לא נתן תשובה לתגובה.

4.עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשה.

הן על פי אישור המסירה המצוי בתיק והן בתצהיר המבקש, המבקש אינו מכחיש כי כתב התביעה הומצא לידיו. על פי אישור המסירה כתב התביעה הומצא למבקש ביום 23.8.09.

המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן מפני התביעה ולפיכך ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה ביום 19.10.09.

5.מאחר והמבקש לא כופר בהמצאת כתב התביעה לידיו, אין מדובר בבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק אלא לפי שיקול דעת בית המשפט. במסגרת זו על בית המשפט לבחון מהי הסיבה בגינה לא הגיש המבקש הגנתו והאם למבקש הגנה אפשרית מפני התביעה, לו פסק הדין יבוטל.

6.לענין השאלה הראשונה המבקש טען באופן סתמי בלבד כי נאמר לו מהעיריה "לא להגיע". לבד מכך שטענה זו איננה מפורטת כלל, ממילא לא נקבע מועד לדיון בתיק אלא אם המבקש היה מגיש את הגנתו. כבר בהזמנה לדיון נדרש המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן במועד, ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו. המבקש למעשה איננו מפרט כל נימוק לאי הגשת הגנתו במועד.

7.באשר לשאלה השניה, המבקש איננו מפרט כל הגנה מפני התביעה. המבקש ביקש להיות נוכח במשפט ולומר "את אשר על ליבו" היה על המבקש לפרט את הגנתו מפני התביעה כבר במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין, על מנת שניתן יהיה לשקול האם ניתן לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו.

יצוין כי ברגיל סבורני כי, כשמדובר בערכאה ראשונה, יש להקל עם בעל הדין בדרישת הטעם לאי הגשת הגנתו במועד, במידה ולא זלזל בבית המשפט, וכאשר בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה , שכן את המחדל באי הגשת ההגנה במועד ניתן לרפא בפסיקת הוצאות.

אולם במקרה דנן, המבקש לא גילה כל הגנה אפשרית מפני התביעה במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין.

המבקש לא טען אלא כי הינו מקבל גמלת הבטחת הכנסה ולא פירט מדוע יש בעובדה זו כדי לשמש הגנה מפני התביעה.

ככל ויש בה טענה להעדר יכולת כלכלית לשלם את החוב נשוא התביעה, ממילא אין זו יכולה לשמש טענת הגנה מפני התביעה.

בנוסף, המבקש בחר שלא להשיב לתגובת המשיבה לבקשתו לביטול פסק הדין.

8.נוכח האמור, לא מצאתי כי יש לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט ולפיכך הבקשה נדחית.