עירית נשר נ' דני

החלטה

בקשה לביטול צו סגירה מנהלי שהוצא על ידי המשיב 2 (להלן: ראש העיר) לסגירת שוק אשר המבקש מנהל בתחומי העיר נשר.

ההליכים שהיו עד כה והבקשה הנוכחית

1. אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט להפעלתו של השוק אותו מנהל ומפעיל המבקש, שמכונה "שוק רמלה לוד" (או שוק האומנים) ברחוב התעשיה 3-5 בנשר. ההליכים שהיו עד כה, כך היו:

2.ביום 25.7.2013 הוציא ראש העיר צו סגירה מנהלי בהתאם לסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן- החוק או חוק רישוי עסקים) שבו הוא הורה על סגירתו של העסק-השוק (להלן: הצו הראשון). סמוך לאחר הוצאת הצו הגיש המבקש בקשה לביטולו. הבקשה הוגשה בתיק עמ"ק 1/13, הובאה בפני סגן הנשיא כב' השופט נווה, אשר בהחלטתו מיום 25.7.2013 הורה על עיכוב ביצוע הצו והוסיף וקבע כי המשיב רשאי להגיש בקשה לקיום דיון דחוף "במהלך הפגרה בפני שופט תורן בתוך 20 ימים".

3.ביום 1.8.2013 הגישה העיריה כתב אישום שבו יוחסו למבקש עבירות על חוק רישוי עסקים, ובו נטען כי השוק מנוהל ללא רשיון עסק. באותו יום הוסיפה העיריה והגישה בקשה למתן צו למניעת פעולות, בה היא ביקשה ליתן צווים שנועדו למנוע את הפעלת השוק. הבקשה הובאה בפני כב' השופט טורס, שקבע דיון בפניו במעמד הצדדים. בדיון שנערך ביום 1.8.2013, ראה בית המשפט בבקשה למתן צו למניעת פעולות כבקשה "לקיום דיון במעמד שני הצדדים בבקשה המקורית" לביטול הצו הראשון. בתום הדיון הגיעו הצדדים לידי הסכם שקיבל תוקף של החלטה, שמפאת חשיבותו נביאו להלן:

"מקבלים את הצעת בית המשפט לפיה יחול ההסדר הבא למשך 45 הימים הבאים:

"א. המבקש ידאג לשוטרים בשכר, אשר ידאגו לכך שרכבים לא יחנו לרוחב ציר התנועה ולא יחסמו את הכביש. המבקש ידאג למקומות חניה לסוחרים בתוך שטח המתחם.

ב. בשוק ימכרו מוצרים מזון באריזות סגורות בלבד ומיצרנים ידועים שפרטיהם על גבי האריזה.

ג. המבקש ימסור למשיבה את פרטי כל הסוחרים מראש ואת תחולת מרכולתם.

ד. המבקש יגיש ביום 4.8.13 בקשה לרישיון עסק והמשיבה תפעל לטפל בבקשתו בשקידה ראויה. המבקש ימציא את כל האישורים הנדרשים ללא דיחוי.

ה. במקרה של הפרה, תוכל המשיבה להוציא צו סגירה מנהלי חדש, בכפוף לשימוע תוך 24 שעות.

ו. המבקש יחתום על התחייבות לקיום תנאי ההסכם בסך 100,000 ₪.

ז. יקבע דיון בתחילת חודש ספטמבר לבחינת הסדר קבע "

4.ביום 13.8.2013, בעקבות הפרה נטענת של ההסכם הנ"ל ולפי האמור בסעיף ה' למוסכם, הוציא ראש העיר צו נוסף לסגירת השוק- הוא הצו מושא הדיון כאן. במסגרת הנימוקים להוצאת הצו, הזכיר ראש העיר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים וציין כי המבקש לא עמד בהסכם שגובש. כן ציין ראש העיר בצו כי השוק פועל ללא רשיון כחוק ובגין כך הוגש כתב אישום וכי משטרת ישראל מתנגדת להוצאת רשיון לעסק.

5.ביום 14.8.2013 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול הצו. הבקשה הובאה בפני כב' השופט דאוד, שהחליט לעכב את ביצוע הצו וקבע דיון במעמד שני הצדדים ליום 22.8.2013. למחרת היום, הגישה העיריה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל ובה היא בקשה לבטל את ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע הצו. כב' השופט דאוד החליט לקיים דיון במעמד שני הצדדים עוד באותו יום, לאחר ששמע במעמד צד אחד את טענות ב"כ העיריה. בדיון שנערך מאוחר יותר באותו יום, ולאחר ששמע את טענות המבקש (לאחר שב"כ לא יכל להתייצב בהתראה קצרה) הוחלט להקדים את הדיון ליום 18.8.2013. קיימתי דיון במעמד הצדדים ובמעמד נציגת המשטרה שהתייצבה לדיון לאור החלטת כב' השופט דאוד.

6.בבקשתו המופנית כלפי הצו שניתן ביום 13.8.2013, טוען המבקש כי אין חובה להוצאת רישיון עסק לשוק בהיותו זמני ו"קטן" הפועל משך יומיים בשבוע בלבד אך יחד עם זאת הוא פעל והשיג חלק מהאישורים לשם הוצאת רישיון עסק, כי אין מניעה מבחינת ייעוד המקרקעין בהם פועל השוק לפעילות האמורה וכי צו הסגירה ואי מתן אפשרות לקיום השוק יש בה פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בפרנסת משפחות רבות. ב"כ המבקש טוען כי העיריה גמרה אומר למנוע את פעילות השוק זאת משיקולים ומטרת זרים וכשהיא מונעת משחיתות שלטונית, בהעדר סמכות ובחוסר מידתיות. בהקשר זה מוסיף המבקש וטוען כי "לא מן הנמנע" כי ביסוד החלטת ראש העיר שיקולים זרים הנובעים מזהותם העדתית של בעלי הקרקע. ב"כ המבקש סקר את ההחלטות הקודמות שניתנו על ידי סגן הנשיא, וכב' השופט טורס וביקש ללמוד מהן כי יש לבטל את הצו הנוכחי. עוד טוען המבקש טענות כלפי התנהלותו האישית של ראש העיר בין היתר, שהוא בנה ללא היתר וסרב להשעות שני בכירים בעירייה שסרחו, לטענתו.

המבקש טוען עוד כי השימוע שנערך לפני הוצאות הצו, לא היה כדין באשר היה למראית עין, שכן ראש העיר פעל אצל הגורמים שאמורים היו ליתן אישורים כדי לקיים את ההסכם שהושג בבית המשפט וסיכל את קיום ההסכם. ב"כ המבקש הוסיף ופירט את הניסיונות שנעשו על ידו לשם העסקת שוטרים בשכר, וציין את סירוב המשטרה לכך.

7.בדיון שנערך בפניי התייצבה נציגת משטרת ישראל, הגב' אילנה מזרחי, אשר ציינה כי קיימת התנגדות של קצין המודיעין במשטרה ושל ראש לשכת התנועה לקיומו של העסק בשל בעיות תנועה חמורות. מכאן שקיימת התנגדות עקרונית להעסקת שוטרים בשכר.

דיון והכרעה