עירית ירושלים נ' דרכי בינה מכון תורני לבנות ע.ר. 580270551

החלטה

לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' דובדבני ברוך 17 בירושלים (להלן: "הנכס") לתקופה שמיום 11.12.08 ועד 31.12.09.

המבקשת טוענת כי הינה עמותה עמותה הפועלת לחינוך סטודנטיות יהודיות אמריקאיות ובמסגרת זאת מסייעת המבקשת לסטודנטיות בשכירות דירות. הנכס נשוא התביעה הינו דירה בבניין אותו שכרה המבקשת, ואשר הושכר בשכירות משנה לסטודנטיות. המבקשת טוענת כי לא החזיקה בנכס נשוא התביעה בתקופה הרלבנטית וכי הסכמי השכירות הועברו לידי המשיבה. הסטודנטיות הן ששכרו את הנכס ישירות מההבעלים ולא המבקשת. בשלב מסוים, סירבה המשיבה להכיר בסטונדטיות כשוכרות הנכס, חרף הסכמי שכירות שהומצאו לה, מבלי שנימקה את החלטתה. כך פעלה המשיבה בניגוד לחובתה לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, שכן הסטודנטיות ניגשו למשרדי המשיבה להירשם כמחזיקות, אך סורבו.

עוד טוענת המבקשת, כי בתחילה זכו הסטודנטיות להנחה של 80% בשיעור הארנונה, אך שמסירבה המשיבה לרשום אותן כמחזיקות, חויבה המבקשת בתעריף רגיל ולא לפי תעריף של המחזיק בפועל. מכאן, שאף אם ייקבע כי על המבקשת לשאת בתשלום הארנונה, הרי שיש לחשב את שיעור הארנונה לפי התעריף לו זכאיות הסטודנטיות.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בגין חלק מהנכסים הגישה המשיבה תביעה נגד הסטודנטיות ולאחר מכן הוגשה תביעה נגד המבקשת. לטענת המבקשת, בעיצעה המשיבה במועד לא ידוע במהלך השנמים 2010-2012 שינוי מחזיקים באופן רטרואקטיבי ורשמה את המבקשת כמחזיקה.

כידוע, דרך המלך להשיג על החיוב בארנונה בטענת "איני מחזיק" היא על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). ואולם, בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" רשאי להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט.

יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 – 494, וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 מאג'ד עדאוין נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)).

השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט 1976 (ראו ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 780; ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ רע"א, פ"ד נד(4) 481, 485).

במקרה זה הגעתי למסקנה כי הנושא הנדון מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית, שכן המבקשת טוענת כי דיווחה למשיבה על שינוי מחזיקים בנכס ואף הועברו לידיה חוזי השכירות הרלבנטיים לפיהן סטודנטיות שכרו את הנכס ישירות מן הבעלים, אף בכל זאת סירבה המשיבה לשנות את רישום המחזיקים ואף ביצעה שינוי מחזיקים רטרואקטיבי על שם הנתבעת.

אף טענת המבקשת כי יש לחייבה בשיעור ארנונה בהתאם לשיעור בו יש לחייב את המחזיק בפועל בנכס, מצדיקה מתן רשות להתגונן.

לאור האמור אני מורה על קבלת ההתנגדות. לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: