עירית ירושלים נ' חמדאן ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום חוב ארנונה לתקופה מיום 1.1.2003 ועד ליום 31.12.2009 בסך 48,116 ₪ בגין נכס המצוי בבית משותף בשכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים. על פי רישומיה של התובעת , הנכס שימש כדירת מגורים של המנוח חמדאן עבדאללה מחמוד ז"ל ת.ז. 8072789 (להלן: "המנוח"). ואשתו הנתבעת מס' 3.

הנתבעים הינם בניו של המנוח אשר הינם גם יורשיו.

התובעת טוענת כי שאלת החזקה בנכס אינה רלוונטית להכרעה במסגרת תביעה זו שכן מדובר בתביעה העוסקת בחובות ארנונה הרובצים על הנכס במועד מאוחר לפטירת המנוח.

התובעת סבורה כי משלא קוימו הוראות סעיפים 325-326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) ולא נמסרה כל הודעה לעירייה בזמן אמת על דבר זהות המחזיק בפועל בנכס, הרי שהנתבעים כבעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס, מכוח היותם יורשיו של המנוח (בהיעדר כל צו קיום צוואה ו/או צו ירושה המורה אחרת), חבים ביחד וכל אחד לחוד בחוב הארנונה בהתאם להוראות סעיף 316 לפקודת העיריות (נוסח חדש).

הנתבעים אינם חולקים על כך שקיים חוב ארנונה בגין הנכס, אך הם חלוקים מי מביניהם חב בחוב הארנונה נשוא כתב התביעה.

הנתבעים חלוקים ביניהם למי הועברה החזקה בפועל בנכס. הנתבע 1 טוען שהוא אינו המחזיק בנכס והחזקה הועברה אל הנתבע מס' 2.

הנתבע מס' 2 טוען שהחזקה בנכס הועברה אל הנתבע מס' 1 והנתבעת מס' 3.

כנגד הנתבעת מס' 3 ניתן פסק דין.

רקע עובדתי:

על פי רישומי משרד הפנים המנוח נפטר ביום 25.4.1995. הרישום בנכס הועבר על שם אשתו, הנתבעת מס' 3 ובניו הנתבעים 1 ו-2.

התובעת שלחה מכתב לנתבעים בדצמבר 2006 בנוסח זה:

"...בהתאם לרישומים המצויים בידי עיריית ירושלים הינך מחזיק/ה או החזקת מכח בעלות/ירושה/חוזה שכירות/רשות שימוש/ פלישה בכס הנ"ל. בהתאם לסמכותי לפי סעיפים 287/8 לפקודת העיריות (נוסח חדש) בדבר הגשת ידיעות וסילופן הנך נדרש להמציא לידי הח"מ כל מסמך או עדות המצויים ברשותך בנוגע לכס האמור.

...היה ולא תתקבל תגובתך בתוך 21 יום, נאלץ לראות בכך משום הסכמה

לחיובך בתשלום חובות ארנונה וינקטו נגדך אמצעי אכיפה כמתחייב בחוק."

בעקבות מכתב זה הגיש הנתבע 1 תצהיר מטעמו לפיו הוא אינו המחזיק בנכס וכי מדובר בנכס שנמסר לנתבע מס' 2 מכוח ירושה. העתק תצהיר זה צורף כנספח ה' לסיכומי התובעת. אף אחד מהנתבעים 1-3 לא השיג על חיוביו בחוב הארנונה ולא הגיש כל השגה למנהל הארנונה בגין רישומו כמחזיק בנכס, בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו- 1976. בנוסף ניסתה התובעת לפעול בדרך של ביקורת בנכס על ידי נציג מטעמה- סוקר, לבדיקה המחזיק בפועל בנכס. בשל היעדר שיתוף פעולה עם דיירי הנכס, לא הצליחה להיכנס לנכס ולאתר את המחזיק בפועל. בעקבות זאת החליטה התובעת להגיש תביעה כנגד הנתבעים כדי שבית המשפט יחליט מיהו המחזיק בנכס בפועל.

לטענת התובעת אשר שכרה את שירותיו של חוקר פרטי נמצא כי הנתבע 1 הוא המחזיק בנכס וכן בדירות נוספות באותו בניין מגורים. על פי רישומי התובעת שהוגשו לבית משפט וסומנו כ-נ/1 ונ/2 הנכס מצוי בבית משותף בכתובת אלעיסאוויה 84. לפי נ/2 נערכה ביקורת בבית המשותף ביום 12.2.1987 על ידי סוקר מטעם התובעת. בעת הביקורת היו 6 נכסים בבית המשותף כשכל יחידה מוחזקת על ידי דייר אחר. ביחידה נשוא תביעה זו נרשם המנוח כמחזיק בנכס.

החוקר הפרטי במסגרת חקירתו ועדותו אישר כי הנתבע מס' 1 מתגורר בדירה המצויה בבניין המצוי בתצלום האוויר שקיבל מאת העירייה שלפיו ניתן להבחין בנכס המזוהה לפי גוש וחלקה.

הנתבע 1 טוען כי הרישום בנכס הועבר על שם אימו ואחיו הנתבעים 2 ו-3 , אך לא צירף מסמך המעיד על כך. כמו כן הוא טוען כי הנכס נשוא התובענה הוא מס' 84 ואילו הוא מתגורר בנכס מס' 81 ולפיכך הסוקרים טעו בבירורים שערכו לגבי המחזיק בנכס. הנתבע 1 הגיש תצהיר בו טען כי אינו מחזיק בנכס, אלא אחיו וילדיו הם המחזיקים בנכס.

הנתבע1 העיד כך: