עירית ירושלים נ' חג עותמן

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה בעקבות אירוע בו לטענתה פגע המבקש ברכבה.

ביום 30.1.13 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו המוסר, מהם עולה כי ביום 15.12.12 נמסר כתב התביעה לידי אחיו של המבקש, אשר סירב לחתום על אישור המסירה.

המבקש עותר לביטולו של פסק הדין מחמת הצדק. המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה ואף לא את פסק הדין שניתן בתיק. לטענתו, נודע לו על פסק הדין בעקבות אזהרה שקיבל בתיק ההוצאה לפועל. אז פנה בא כוחו למשיבה בבקשה לקבלת כתב התביעה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי מסירת כתב התביעה בוצעה בכתובתו של המבקש לידי אחיו של המבקש, וזה סרב לחתום על אישור המסירה. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש לא העלה בבקשתו כל טענת הגנה בפני התביעה.

בתשובה טוען המבקש כי אחיו של המבקש הינו אילם, חרש ומעורער מבחינה נפשית ואף אינו מתגורר עם המבקש בכתובת מגוריו. עוד טוען המבקש, כי הוא אינו יודע מה עלה בגורלם של כתבי בי-הדין שנמסרו לאחיו ואינו יכול לברר זאת בוודאות, שכן אחיו נעלם לתקופות ממושכות בשל מחלתו הנפשית. המבקש מוסיף ומציין כי סירובו של אחיו לחתום על אישור המסירה נבע ככל הנראה מאי הבנה ואי תקשורת עם השליח שמסר לו את כתב בי-הדין. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי ההמצאה לא נעשתה כדין. לכתב התשובה צירף המבקש כתב הגנה מטעמו בה העלה גרסה עובדתית שונה לאירוע המתואר בכתב התביעה.

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

בענייננו, כתב התביעה נמסר לידי אחיו של המבקש. המבקש טוען כי אחיו הוא חרש ואילם ומכל מקום אינו מתגורר עמו. ראשית, יצוין, כי המבקש לא תמך את טענתו בדבר היותו של אחיו חרש ואילם בתצהיר. שנית, המבקש אף לא טרח לציין מהי הכתובת בה הוא מתגורר. בנסיבות אלה, לא עמד המבקש בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ויש לקבוע כי ההמצאה נעשתה כדין, בהתאם להוראת תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט? בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

כאמור, המבקש טוען כי אחיו לא הביא לידיעתו את עובדת הגשת כתב התביעה נגדו. בנסיבות אלה, הרי שאין לומר כי אי הגשת כתב התביעה נבע מתוך זלזול. כמו כן, בכתב הגנתו העלה המבקש גרסה עובדתית שונה באשר לאופן התרחשות האירוע הנטען בכתב התביעה. לאחר שעיינתי בכתב ההגנה, הגעתי למסקנה כי אין לומר שסיכויי הגנתו של המבקש קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית המצריכה בירור ושמיעת ראיות, ולפיכך יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש, תוך חיוב המבקש בהוצאות, בשל מחדלו באי הגשת כתב הגנה במועד, בסכום של 700 ₪.

המבקש יפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום. לא יופקד סכום ההוצאות, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

לאחר שישולמו ההוצאות, תקבע המזכירות את התיק לדיון.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: