עירית ירושלים נ' דניאל

החלטה

לפני בר"ע על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הרשמת קורין יצחקי אשר דחתה את בקשת המבקשת לעדכון גובה החוב בתיק.

תיק ההוצל"פ נפתח לשם גביית חוב שלגביו ניתן פסק דין נגד המשיב לטובת המבקשת. התביעה היתה על סך של כ- 104,000 ₪ וניתן פסק דין על סכום זה.

טענת המערערת היא כי למרות שפסק הדין ניתן על הסך הנ"ל נפתח תיק ההוצל"פ על סך של כ- 88,000 ₪ וזאת בשל כך שהיא קיזזה בעת פתיחת התיק זיכויים שקיבל המשיב בגין חוב מים וארנונה. המערערת טוענת כי מתוך טעות היא ביקשה בתיק ההוצל"פ, לאחר שנפתח, להפחית פעם נוספת את החוב בגין הקיזוזים האמורים כך שבפועל ביצעה הפחתה כפולה של סכומי הזיכוי שניתנו למשיב. המבקשת ביקשה איפוא להגדיל את סכום החוב בסכום של כ- 17,000 ₪ הוא הסכום שקוזז פעמיים בטעות.

יש לציין שבקשה זו הוגשה במסגרת סכסוך שהתגלה בין הצדדים באשר לגובה החוב בתיק ההוצל"פ כאשר המשיב טוען "פרעתי". במסגרת אותה בקשה להגדיל את החוב בסכום הנ"ל, ביקשה המבקשת גם לבצע הפחתות בגין סכומים ששולמו לה ולא דווחו לתיק ההוצל"פ.

בהחלטת כב' הרשמת נדחתה למעשה הבקשה בטענת פרעתי שהגיש המשיב כאשר נקבע כי כיוון שמדובר בטענת קיזוז וכיוון שטענת הקיזוז היא טענה לקיזוז נטען, היינו, טענת קיזוז שאין לגביה פסק דין (להבדיל מטענת קיזוז קיימת, היינו, קיזוז שיש לגביו פסק דין), על המשיב להגיש תובענה לביהמ"ש המוסמך. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לדון בטענת פרעתי שנובעת מקיזוז רק אם היא טענת קיזוז קיימת שהוכרה בפסק דין.

באשר לטענת המבקשת לתיקון הטעות של ההפחתה הכפולה, קבעה כב' הרשמת כי אף היא תידון במסגרת אותה תובענה שתוגש. על חלק זה של ההחלטה הוגשה הבר"ע שבפני.

המבקשת טוענת כי רק רשם ההוצל"פ מוסמך לדון בטענתה לפיה נעשתה טעות בגובה החוב בהוצל"פ מחמת טעות בהפחתת כפל של אותו סכום.

המבקשת טוענת כי יתכן שהמשיב יבחר שלא להגיש תובענה לבית המשפט בענין טענת הקיזוז שלו, האם במקרה כזה לא תהיה לה תרופה לתיקון הטעות שעשתה בהפחתת הכפל??

המבקשת טענה עוד כי כב' הרשמת קבעה שאין לה כלים לדון בבקשה להגדיל את החוב בגין הפחתת כפל ואולם טענה זו לא נכונה שכן הוגש תצהיר בענין וניתן לברר את הענין בקלות.

המשיב טוען כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשמת. לטענתו, הרשמת בהחלטתה קבעה כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב בתיק כאשר לא דיווחה לבית המשפט, שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ, על תשלומים שבוצעו לפני פסק הדין. כמו כן המבקשת לא דיווחה לתיק ההוצאה לפועל על תשלומים שבוצעו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. המשיב טוען עוד כי התברר לו שישנם עוד סכומי כסף גדולים ששולמו על חשבון החוב אך לא בוצעה בגינם הפחתת חוב בתיק ההוצל"פ מדובר בסכומים שהתקבלו ממכירת דירה של המשיב. המשיב טוען עוד כי לפי טענת המבקשת מדובר בטעות שנעשתה לפני כ- 12 שנים ולא ניתן לתקנה רק על פי "הבל פיו של ב"כ העיריה".

הצדדים הסכימו, בין במפורש ובין בהעדר התנגדות, שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ללא צורך בדיון.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי הצדק עם המבקשת. אכן לרשם ההוצל"פ סמכות בלעדית לדון בטענה שנעשתה בטעות הפחתה של החוב בתיק ההוצל"פ. אין לערכאה אחרת סמכות לדון בכך. מדובר בסמכות שנובעת הן מהסמכות לתקן כל פגם בהליך בהתאם להוראות תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 והן מחמת סמכותו הטבועה של הרשם לקבוע את גובה החוב בהתאם להוראות פסק הדין.

כב' הרשמת קבעה כי שאלת הטעות הנטענת תידון במסגרת תובענה שיגיש המשיב בקשר לטענת הפירעון שלו. ומה תעשה המבקשת אם המשיב יבחר שלא להגיש תובענה כאמור??

כמובן שהנטל להוכיח שנעשתה הפחתה כפולה של החוב מוטלת על המבקשת ואולם יש לאפשר לה להרים נטל זה במסגרת ההליכים בהוצל"פ. המבקשת הגישה תצהיר בענין וכמובן שלב"כ המשיב זכות לחקור את המצהיר ולברר האם אכן מדובר בטעות ובהפחתה כפולה. ואולם בירור כזה צריך להיעשות במסגרת תיק ההוצל"פ.

התוצאה היא איפוא שהבקשה מתקבלת. טענת המבקשת לתיקון החוב בשל הפחתת כפל שבוצעה בטעות יוחזר לכב' רשמת ההוצל"פ אשר תחליט, במידת הצורך לאחר שתאפשר לב"כ המשיב לחקור את המצהירה מטעם המבקשת, האם אכן מדובר בסכום שהופחת פעמיים בטעות, אם לאו.

בשל אופן ניהול תיק ההוצל"פ על ידי המבקשת כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשמת (אי עדכון ביהמ"ש בענין תשלומים שבוצעו לפני פסה"ד ואי עדכון תיק ההוצל"פ בתשלומים שהתקבלו לאחר פתיחתו) אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: