עירית ירושלים נ' אבוסריה ואח'

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' שכונת אבו-טור גוש 78218, בירושלים (להלן: הנכס") עבור התקופה שמיום 30.12.07 ועד 31.12.11. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשים ביום 23.1.12.

ביום 12.6.12 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

המבקשים טוענים כי מעולם לא קיבלו את ההתראה בטרם הגשת התביעה ואף האזהרה לא הומצאה לידיהם. לטענתם, נודע להם על פתיחת תיק תיק ההוצאה לפועל נגדם ביום 22.5.12, לאחר שבוצע עיקול ברישום בחנותו של אבי המבקש 1. המבקשים טוענים כי הכתובת אלה נשלחו ההתראות אינה כתובתם. לטענתם, מי שחתום על אישור המסירה שצורף לאזהרה הוא אחי המבקש 1 אשר אינו מתגורר עם המבקשים באותו בית ואשר נמצא עמם בסעסוך, וזה לא מסר לידי המבקשים מסמך כלשהו בעניין התביעה.

לגופה של התביעה טוענים המבקשים, כי אינם מחזיקים בנכס נשוא התביעה החל משנת 2010. לטענת המבקשים, הוסכם ביניהם לבין הבעלים של הנכס כי האחרון ישלם את חוב הארנונה של המבקשים עבור השנים 2008 – 2009, והמבקשים הופתעו לגלות שהחוב לא שולם והנכס נשאר רשום על שמם.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה כי מסירת האזהרה בוצעה כדין לבן משפחה של המבקשים בכתובתם הרשומה, ואין נפקות לכך שהמבקשים מצויים בסכסוך עם אותו בן משפחה. המבקשים הגישו את בקשתם בחלוף למעלה מארבעה חודשים ממועד המצאת האזהרה, מבלי שהציגו טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה.

אשר לטענות המבקשים בהתנגדות עצמה, טוענת המשיבה, כי טענת "איני מחזיק" בנכס יש להעלות בפני מנהל הארנונה לו נתונה הסמכות הבלעדית לדון בטענה. גם טענת המבקשים באשר לסכסוך בינם לבין בעל הנכס היא טענה המצויה במישור ההסכמי בינם לבין בעל הנכס, ואינה משפיעה על חבותם של המבקשים כלפי המשיבה לשלם את חוב הארנונה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. גם אם אקבל את טענת המבקשים כי האזהרה לא הומצאה לידיהם וכי נודע להם לראשונה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 22.5.12, ומכאן שההתנגדות הוגשה במועד, הרי שהמבקשים לא העלו בבקשתם טענה היכולה להקנות להם הגנה בפני התביעה.

כאמור, בפי המבקשים שתי טענות כנגד התביעה: האחת, כי אינם מחזיקים בנכס החל משנת 2010, והשניה, כי הוסכם בינם לבין בעל הנכס כי הוא יישא בתשלומי הארנונה עבור השנים 2009-2008. אדון בטענות אלה כסדרן.

אשר לטענת "איני מחזיק", הרי שגם אם טענתם של המבקשים נכונה וכי אכן חדלו להחזיק בנכס החל משנת 2010, היה עליהם להודיע על כך למשיבה עוד בשנת 2010, וזאת בהתאם להוראות סעיפים 325 – 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. אין חולק שהמבקשים לא מסרו הודעה לעיריה במועד הרלבנטי שהרי טענתם היא כי חשבו שבעל הנכס הוא שיודיע על כך לעיריה. המבקשים מסרו הודעה למשיבה רק ביום 1.4.12, ובהתאם לכך ביצעה המשיבה שינוי ברישום המחזיקים שהוחל מיום 31.12.11.

זאת ועוד, דרך המלך הראויה לבירורה של טענת "איני מחזיק" הוא בהליך של השגה המתברר לפני מנהל הארנונה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלו"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). אמנם בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט. יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 739/89 מיכקשוילי נ' עירית ת"א, פ"ד מה(3) 769; ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 – 494, ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עירית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 778, 779 – 780; ע"א 10977/03 דור אנרגיה 1988 בע"מ נ' עירית בני ברק (פורסם בנבו), וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 עירית ירושלים נ' מאג'ד עדאוין (פורסם בנבו)). השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט (ראו: ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עירית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 778, 779 – 780 וכן תא"ק (י-ם) 704902/07 עירית ירושלים נ' מאג'ד עדאוין (פורסם בנבו)).

במקרה זה, טענת המבקשים כי חדלו להחזיק בנכס ועל כן אין מקום לחייבם בתשלום הארנונה אינה מעלה נושא בעל חשיבות ציבורית עקרונית. המדובר בטענה עובדתית ועל כן אין מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן בטענה זו (ראו: ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עירית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773; ע"א 739/89 מיכקשווילי נ' עירית ת"א, פד מה(3) 769, 772; בג"צ 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עירית פ"ת, פ"ד מו(4) 778, 782) .

אשר לטענת המבקשים כי הוסכם בינם לבין הבעלים של הנכס כי הוא אשר יישא בחובות הארנונה עבור השנים 2008-2009, הרי שטענה זו היא במישור היחסים בין המבקשים לבין בעל הנכס ואין היא יכולה להקנות להם הגנה כנגד חובם כלפי המשיבה, כאשר המבקשים הם שהחזיקו בנכס באותה התקופה.

מן האמור לעיל עולה המסקנה, כי המבקשים לא העלו טענות הגנה בפני התביעה, ועל כן יש לדחות את ההתנגדות. לפיכך, אני מורה על דחיית ההתנגדות ועל ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: