עירית טבריה ואח' נ' בן קיקי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ראשית לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקות 121 ו-122 בגוש 15035 בעיר טבריה (להלן: "המקרקעין" ו/או "החלקות") ותביעה שכנגד לתשלום דמי שימוש ראויים במקרקעין.

התובעת והנתבעת, שהינה אלמנתו של הנתבע המקורי מר מאיר בן קיקי ז"ל, ובהתאם להחלטה מיום 17.10.07 באה במקומו, הינן בעלים במשותף, בשיעורים זהים, של שתי החלקות דלעיל הגובלות זו בזו.

רקע כללי:

תביעה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת התיידנויות ארוכה שמנהלים הצדדים זה כנגד זה בעניינם של המקרקעין, אשר לימים הפכו למקרקעין משותפים ביניהם.

ראשיתו של עניין (למצער הראשית שהובאה לפניי בתיק זה) הינה בבעלות משותפת של הנתבע המקורי בתיק זה ואחיו, בחלקה מספר 26 בגוש 15035 (להלן: "חלקה 26").

במהלך שנות ה-80 נבנתה בסמוך לחלקה זו שכונת מגורים ובכדי לאפשר גישה אליה נסלל בתוככי החלקה כביש.

בין התובעת ובין הנתבע המקורי בתיק זה התנהלו הליכים משפטיים בגין סלילת אותו הכביש ובכללם, תביעה אשר הוגשה על ידי הנתבע המקורי בתיק זה לבית משפט השלום בעכו (ת"א 308/90). תביעה זו נסתיימה בפשרה במסגרתה סוכם בין צדדים כי הנתבע המקורי (כאן) יקבל חלקה חלופית חדשה שהוקמה על סמך תב"ע ג/6705 שאושרה.

בהמשך, הקצתה התובעת (כאן), לנתבע המקורי ולאחיו מגרש חדש וזאת מזרחית לחלקה 26 (בה נסלל כאמור הכביש) והוא מגרש 148 (להלן: "מגרש 148").

בשנת 1991 (או בסמוך למועד זה), רכשה התובעת (כאן) את חלקו של אחיו המנוח של הנתבע המקורי במגרש ולמעשה, בשלב זה הפכו התובעת והנתבע המקורי בתיק זה לשותפים בחלקים שווים בכל מגרש 148.

לימים, בוצע הליך של חלוקת מגרש 148 לשתי החלקות נשוא תיק זה במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה (ללא הסכמת הבעלים), וביום 29.8.04 נרשמו החלקות בפועל בלשכת מרשם המקרקעין.

חלקה 121, אשר משתרעת על פני שטח של 1,067 מ"ר הינה החלקה הצפונית מבין השתיים (להלן: "החלקה הצפונית") ואילו חלקה 122, המשתרעת על פני שטח של 1,066 מ"ר, הינה החלקה הדרומית (להלן: "החלקה הדרומית").

על החלקה הצפונית מצוי גן ציבורי אשר הוקם על ידי התובעת בין השנים 1993-1995 (להלן: "הגן" או "הגן הציבורי"). לטענת התובעת מתחת לשתי החלקות עובר קו ביוב ואולם, לטענת הנתבעת קו הביוב עובר רק מתחת לחלקה הדרומית.

בהסכמת הצדדים הוגשה לתיק חוו"ד שמאית מיום 10.6.08 שנערכה על ידי מר יהודה שנקר, ששימש כמומחה מטעם בית משפט השלום בנצרת במסגרת דיון אחר שהתקיים בין צדדים אלה.

מחוות הדעת עולה כי אחוזי הבנייה בשתי החלקות שווים, ערכן של החלקות זהה, ועומד על סך של 80,000$. דמי החכירה הם 6% מהשווי לשנה.

ההליך:

במסגרת הדיון שנערך ביום 30.12.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה פסק הדין בתיק זה יינתן על יסוד כל החומר המונח בתיק בית המשפט וכן, על בסיס סיכומי הצדדים בכתב.

כמו כן, הסכימו הסכימו הצדדים על עובדות אלה:

א. התובעת לא הוציאה צו שימוש ארעי לשימוש בחלקה הצפונית

ב. בעלה המנוח של הנתבעת (הנתבע המקורי) לא פנה לתובעת בבקשה לעשות שימוש כלשהו בחלקות