עירית חדרה נ' רודין

החלטה

מבוא:

1.בפניי בקשה בגדרה עותרת המבקשת "להורות על עיכוב ביצוע החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, קרן מרגולין פלדמן, מיום 8.2.2011 בעניין דחיית בקשת המבקשת בטענת פרעתי וכן לעיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל בתיק מס' 12-11555-10-3" וזאת "עד למתן החלטות שינתנו בערעור ובהמרצת הפתיחה אשר יוגשו בימים הקרובים לאחר הגשת בקשה זו".

2.ביום 17.02.11 ניתנה החלטתי, בגדרה נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד, כאשר התניתי את מתן צו עיכוב ההליכים בתנאים.

3.במסגרת תיק זה, הוגשה המרצת פתיחה בגדרה עתרה המבקשת למספר סעדים, עליהם אעמוד להלן.

4.משכך, והואיל והתובענה הוגשה על דרך המרצת פתיחה, איני יכול לראות בבקשה זו כבקשה לעיכוב החלטת הרשמת, ורשאית המבקשת לפעול לעיכוב החלטת הרשמת על דרך הגשת בקשה עצמאית בדרך הנהוגה לעיכוב החלטת רשם הוצאה לפועל בבקשה בטענת פרעתי עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967.

5.כאמור, בקשה זו היא בקשה למתן צו זמני, שמטרתו "לשרת" את הסעדים העיקריים להם עתרה המבקשת בבקשתה על דרך המרצת הפתיחה.

עובדות רקע והמחלוקת בין הצדדים:

6.הסכסך בין הצדדים נסוב על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.12.2003 במסגרת תיק 5101/98 (ראו נספח א' לבקשה) (ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין יקרא להלן: "ההסכם"). הצדדים הגיעו להסכם הפשרה הנ"ל במסגרת תביעה שהגישה המבקשת בגדרה טענה כי המשיב חייב למבקשת חובות בגין ארנונה, ותביעה שכנגד שהגיש המשיב כנגד המבקשת, בגין נזקיו שנגרמו לו, לטענתו, בגין ירידת ערך ודמי שימוש כתוצאה מניהול השוק העירוני, ליד מבנה בבעלות המשיב הניצב על חלקה 65 בגוש 10037 (להלן: "הנכס") (ראו כתב התביעה וכתב התביעה שכנגד שצורפו כנספחים ט1 ו- ט2 לבקשה).

7.במסגרת ההסכם, התחייב המשיב לשלם את חובותיו (האמורים 2 לכתב התביעה), ואילו המבקשת התחייבה לשלם למשיב סך 638,000 ₪ בגין ירידת ערך הנכס עד ליום חתימת הסכם הפשרה (סעיף 3 להסכם). המחלוקת העיקרית בין הצדדים, ואשר הובילה את הצדדים להתדיינות בפניי נוגעת לסעיף 9 להסכם, הקובע כדלהלן:

"מוסכם בין הצדדים כי הנזקים הנגרמים לרודין בין היתר כתוצאה משימוש העירייה בנכס המצוי ברחוב הרברט סמואל 72 בחדרה והידוע כגוש 10037 חלקה 65 (להלן: "הנכס") הינם סך 199,500 ₪ (מאה תשעים ותשעה אלף חמש מאות ₪) לכל שנה ושנה ונזקים אלה יחושבו החל מיום 1.3.03 ועד לפינוי או העברת השוק וזאת בהתאם למסמכים שהחליפו הצדדים ביניהם"

8.להשלמת התמונה יצויין, כי בהסכם נקבע כי הסכום הנ"ל (199,500 ₪) מורכב מסך 2,700 ₪ בגין דמי השימוש וסך נוסף של – 196,800 ₪ בגין "נזקים ומטרד ליחיד שנגרמים לרודין" (סעיף 10 להסכם). בסעיף 14 נקבע, כי כעבור 72 חודשים ממועד החתימה על ההסכם הנ"ל, תהיה למשיב הזכות לקבל את הסכם האמור בסעיף 9 במזומן ולא על דרך קיזוז חובות הדדים, כפי שנקבע במנגנון הקיזוזים האמור 11-13 להסכם.

9.בשנת 2005 אירע פיגוע חבלני בשוק העירוני בחדרה. אין מחלוקת בין הצדדים כי העירייה שיקמה את השוק ע"י בנייתו מחדש. לאחר שיקום השוק החלו המחלוקות בין הצדדים, והן, בקצירת האומר, בשאלה, כלום חייבת המבקשת להמשיך לשלם למשיב את הסכום שנקבע בהסכם כל עוד מתנהל השוק במקום.

10.בחודש 11/2010 הגיש המשיב פסק הדין לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 12-11555-10-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), כאשר החוב ביום פתיחת התיק עמד ע"ס 2,705,509 ₪.

11.המבקשת הגישה בקשה בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967, בגדרה טענה, כי היא מילאה אחר פסק הדין ופרעה את כל חיוביה על-פיו. הואיל ואחת מטענותיו של המשיב בתגובה לבקשה למתן צו זמני היא כי החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל בבקשה בטענת "פרעתי" מהווה מעשה בית דין ביחס לתובענה על דרך המרצת הפתיחה, אעמוד להלן על טענות הצדדים בפני כבוד רשמת ההוצאה לפועל ועל הכרעת כבוד הרשמת בבקשה בטענת "פרעתי".

12.בבקשה בטענת "פרעתי" טענה המבקשת כי באשר לסך 130,000 ₪ האמורים בסעיף 6 להסכם - הרי יש לקזז סכום זה מסכום המגיע לה בגין היטל השבחה, ואילו לגבי הסכומים שהצטברו מכח סעיף 9 להסכם, טענה המבקשת כי "מועד סיום הסכם הפשרה המועד שבו פונה השוק הישן עקב פיצוץ שהיה בו" (סעיף 4 לבקשה בטענת "פרעתי"). לטענת המבקשת, ביום 26.10.05 אירע פיגוע חבלני בשוק העירוני בחדרה שכתוצאה ממנו נהרס השוק, ולאחר מכן הוקדם שוק זמני ובשלב יותר מאוחר שוקם השוק והפך לשוק מודרני. לפיכך, כך לטענת המבקשת, יש לחשב את הסכום המגיע למשיב עד ליום הפיגוע.

13.המשיב הגיש תגובה לבקשה בטענת "פרעתי", בגדרה טען כי בשנת 2003 הוא נאלץ להגיש כנגד המבקשת תביעה משפטית בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניהול השוק העירוני באמצע העיר חדרה, ליד הנכס שבבעלותו, וכי הצדדים הגיעו להסכם בעניין זה. המשיב טען כי טענת המבקשת, לפיה יש לקזז מן החוב סכומים שחייב המשיב בגין היטל השבחה, לא הוכחה מאחר והמשיב לא היה חייב מאומה ואין כל ראיה המוכיחה כי הוא יהיה חייב סכומים בגין היטל השבחה. באשר לאמור בסעיף 9 טען המשיב כי לשונו של סעיף 9 ברורה דיה והיא קובעת כי הסכום האמור בסעיף 9 ישולם עד ל"פינוי השוק או העברתו" וכי שיפוץ השוק או שיקומו, אינו בגדר פינוי או העברת השוק, שכן השוק החדש מאכלס את בעלי הדוכנים שנהרסו בפיגוע. עוד טען המשיב לאירועים שהתרחשו לאחר הפיגוע החבלני בשוק ואשר מוכיחים כי אף המבקשת המשיכה לראות בהסכם, לרבות סעיף 9 שבו, כתקף. האירוע הראשון הוא חתימת הסכם שכירות בעת שיפוץ השוק, בגדרו שכרה העירייה את המבנה שבבעלות המבקש, כאשר הצדדים הסכימו לאחר עריכת ההסכם כי המבקשת לא תשלם סך 2,700 ₪ האמורים בסעיף 9 להסכם כל עוד היא שוכרת את הנכס, והאירוע השני, שאף הוא התרחש לאחר הפיגוע, הוא הסכם אותו ערכו הצדדים, ובמסגרתו ערכו הם קיזוזים הדדים של חובותיהם לפי סעיף 13 להסכם, כאשר הסכום האמור בסעיף 9 נכלל בחישובי הקיזוז.

14.המבקשת הגישה תשובה לתגובה, בה היא טוענת כי פירוש ההסכם לו טוען המבקש הינו אבסורדי, והוא מעניק למבקש סכומי עתק בגין מבנה ישן, מקום שהשוק החדש אינו מוריד מערכו של הנכס של המשיב ואינו מהווה עוד מטרד. לפיכך, כך לטענתה, יש לפרש את ההסכם, עפ"י אומד דעתם של הצדדים, באופן שהפיגוע שאירע והקמת שוק מודרני מהווים "פינוי השוק או העברתו" כלשון סעיף 9 להסכם. עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי חל שינוי נסיבות מאז שניתן פסק הדין, שכן מאז "זרמו הרבה מים בנחל חדרה", מבנה המבקש הפך למטרד ולמפגע, ואילו השוק הפך להיות שוק מודרני.

15.ביום 11.2.2011 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" בהחלטה הנ"ל דחתה כבוד הרשמת את הבקשה וקבעה, בין היתר, את הקביעות שלהלן:

א)כבוד הרשמת דחתה את טענת המבקשת, לפיה יש לקזז מכל חוב תשלומי היטל השבחה, בקובעה כי המבקשת לא הראתה כי התמלאו התנאים לחיוב המשיב בסכומים בגין היטל השבחה.