עירית בני ברק ואח' נ' ארביב ואח'

החלטה

1.בפניי מונחת בקשה למחיקת התביעה על הסף או לחילופין למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", אשר הוגשה במסגרת תביעה שהגישו המשיבים כנגד 7 נתבעים, ובהם המבקש (נתבע 6), לסילוק יד ממקרקעין.

טענות הצדדים

2.לטענת המבקש, שוכר הוא כדין את הנכס נשוא התביעה כ-23 שנים, על-פי חוזה שכירות עם הנתבעים 3 ו-4. על כן, אין הוא פולש. לטענתו, הראיות בכתב עליהן מסתמכים התובעים אינן מקנות עילה לתביעה שכן על פי נסח הרישום רשומה החלקה עליה יושב המבקש בבעלות הקרן הקיימת לישראל ולא על שם מי מהתובעים. כמו כן אין עילה לתביעה בסדר דין מקוצר ואף לא עילה להגשת תובענה לפינוי הנכס, שכן השטח המוחזק על-ידי התובעים אינו מהווה מקרקעי ייעוד כפי העולה מכתב התביעה, כי אם מיועד הוא לצורכי עשיית רווח כספי בלבד. מוסיף המבקש וטוען, כי הוצגו שני עמודים בלבד של הסכם הפיתוח בין המשיבה 2 למשיבה 3, אשר לפיהם לא עולה כי ההסכם מקנה זכויות למשיבה 2 במקרקעין, בניגוד לנטען בכתב התביעה. לפיכך, יש לדחות את התביעה על הסף או לחילופין למחוק את הכותרת.

3.לטענת המשיבים, נסח רישום המקרקעין, אשר צורף לכתב התביעה, מהווה ראיה בכתב לתביעת פינוי בסדר דין מקוצר. החלקה נשוא התביעה היא חלק מחוזה הפיתוח אשר נחתם בין המשיבה 2, דהיינו החברה הכלכלית לבני ברק בע"מ, לבין המשיב 3, דהיינו מנהל מקרקעי ישראל, אשר במסגרתו הוקנו למשיבה 2 זכויות חכירה בגושים ובחלקות, לרבות החלקות עליהן מצוי נכסו של המבקש וכי המשיב 3 מנהל ומטפל בקרקעות אשר בבעלות הקרן הקיימת לישראל בהתאם לאמנה בין מדינת ישראל לבין הקק"ל. עוד נטען, כי המבקש יושב בנכס מכוח הסכם שכירות בינו לבין הנתבע 3, כאשר האחרון מחזיק במקרקעין נשוא התביעה שלא כדין, ועל כן, לא ניתן לטעון כי המבקש רכש זכויות חוקיות. לאור זאת, יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת.

דיון והכרעה

4.ההסדר החקיקתי לצורך הגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין בסדר דין מקוצר נקבע בתקנה 202(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984:

"תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

5.בהתאם לתקנה האמורה לעיל, ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר בהתקיים התנאים המצטברים כדלקמן: א. תביעה לסילוק יד ממקרקעין או לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו. ב. יש על התביעה ראיות בכתב. לצורך בחינת התאמתה של התביעה נשוא הבקשה לסדר דין מקוצר, יש לבחון את קיומם של התנאים שלעיל ורק באם אחד התנאים לא מתקיים ניתן יהיה לקבוע כי התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין זה ואזי להעבירה לפסים רגילים.

6.נבחן, איפוא, את שני התנאים לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר:

א.באשר לתנאי הראשון, ברי כי התביעה נשוא תיק זה הינה תביעה לסילוק יד ממקרקעין, כמצויין בכתב התביעה ובהתאם לעילת התביעה המפורטת בה.

ב.באשר לתנאי השני, תביעה בסדר דין מקוצר מותנית בקיומן של ראיות שבכתב התומכות בתביעה המוגשת. בעניין זה, הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה ודי ב"ראשית ראיה" (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, פרק כ"ה, 396-397). בענייננו, נסח רישום המקרקעין, וכן חוזה הפיתוח בין התובעת 2 לתובע 3, אשר צורפו לכתב התביעה, מהווים ראיות שבכתב התומכות בכתב התביעה, ולאור האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את טענת המשיב לפיה חוזה הפיתוח אשר צורף לכתב התביעה הינו חלקי. מכאן עולה, כי המשיבים עמדו בתנאים לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, עת הגישו הם את כתב תביעתם.

7.באשר לטענת המבקש למחיקת התביעה על הסף, הרי שזה מבסס את נימוקיו על טענת היעדר עילת תביעה. עילת התביעה נלמדת מתוך כתב התביעה והעובדות המהוות יסוד לה, ומבחנה הוא באם יהיו זכאים התובעים לקבל את הסעד המבוקש על ידם בהנחה שעובדות התביעה יוכחו. מעיון בכתב התביעה, לא מצאתי כל פגם המתגלה על פניו אשר מוביל למסקנה כי נעדר הוא עילת תביעה או כי המשיבים לא יהיו זכאים לסעד המבוקש אם יוכיחו את העובדות הכלולות בכתב התביעה. ואילו, טענותיו של המבקש באשר לכך שהשטח המוחזק על-ידי התובעים אינו מהווה מקרקעי ייעוד או כי אין הם בעלים של המקרקעין הזכאים לתבוע את סילוק היד מהם, הינן בבחינת טענות הגנה אותן דוחים המשיבים בטענותיהם, כמפורט לעיל, ואשר אותן רשאי המבקש לטעון במסגרת כתב הגנתו. בנסיבות אלו, מצאתי לדחות אף את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

עוד יצויין, כי בקשת המבקש להארכת המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן נדחתה ע ידי בהחלטה קודמת והמבקש טרם מצא לפעול כדין ולהגישה לתיק, בעוד שהמשיבים עתרו למתן פס"ד בהיעדר הגנה.

סוף דבר

8.לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה למחיקה על הסף ולמחיקת הכותרת.

9.ככל שהמבקש לא יגיש בתוך 15 ימים מהיום בקשת רשות להתגונן, ינתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגדו.

10.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: