עירית אשקלון נ' דסקל

הכרעת דין

כתב האישום :

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 30.8.09 עבר הנאשם על סעיף 6 (א) לחוק עזר לאשקלון ( פיקוח על כלבים וחתולים ) , התשנ"ח – 1998 ( להלן: "החוק" ) .

על פי כתב האישום, במועד האמור שוטט כלבו של הנאשם , מסוג זאב, ללא רצועה וללא בעלים במקום ציבורי- ברחוב עמישב באשקלון.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד עד תביעה 1 מר סימון לויאשוילי . עד זה הינו פקח אשר בעת האירוע, טרם השלים קורס של פקחים ווטרינרים ולכן , לא היה זה אשר רשם את הדו"ח נשוא האישום אולם, הוא היה עד ראייה ישיר לאירוע אשר בעקבותיו נרשם הדו"ח ( ראה: עמ' 2 לפרוטוקול מיום 12/5/10 ש' 12-13 ).

על פי עדותו ביום 18.8.09 , עת שערך סיור ברחוב עמישב באשקלון, הבחין בבחורה צעירה צועדת ברחוב עם שני כלבים, קשורים ברצועות ופיהם חסומים. הבחורה זעקה לעזרה כאשר העד הבחין בכך שהכלב נשוא כתב האישום תוקף את הכלבים שלה ( ראה עמוד 1 שורות 21-22 ).

לשאלת בית המשפט השיב העד כי ראה את הכלב תוקף ( ראה עמוד 1 שורה 29 ) , כאשר מדובר בכלב מסוג זאב , בצבע שחור חום, כלב די גדול, ללא רצועה וללא סימני זיהוי ( עמוד 1 שורות 29-30 ).

העד הוסיף כי הבחין בכך שהכלב רץ לכיוון בית מסוים ולכן הלך ברגל בעקבות הכלב. בהמשך העד הבחין בכך שהכלב נכנס לבית הנאשם דרך שער קטן, שהיה פתוח ( עמוד 1 שורות 32-33 , עמוד 2 שורות 1-2 ו 4 ) .

משדפק העד בדלת והזדהה כפקח ווטרינרי , תוך שהודיע לנאשם כי כלבו תוקף אנשים ברחוב, סילק אותו הנאשם מן המקום. לטענתו, יצא מבית הנאשם והזעיק את עד התביעה 2 שהינו האחראי על הפקחים ( עמוד 2 שורות 4-9).

בחקירתו הנגדית השיב העד לשאלות הנאשם, כי בעת האירוע אמנם לא היה פקח רשמי ואולם, היה בעל סמכות להתריע על ביצוע עבירות. עוד השיב העד, כי באירוע נשוא האישום , לא נכחו ילד ומבוגר אלא, בחורה אשר טיילה עם כלביה. לשאלת הנאשם מדוע העד נכנס לביתו מבלי לדפוק בדלת, השיב העד כי אילו הנאשם ישב בגינה עם בתו ורעייתו כטענתו, הרי שהעד היה מבחין בהם ולא היה עולה כל צורך כי ידפוק בדלת. וכי אילו הנאשם היה יושב בחצר כטענתו היה יכול להבחין בכך שכלבו מחוץ לחצריו.

מטעם התביעה העיד גם ע.ת 2 , מר משה פרץ , שהינו כאמור, האחראי על הפקחים הווטרינריים, אשר רשם את הדוח נשוא האישום. לדבריו הגיע בעקבות הזעקתו על ידי ע.ת 1. לדבריו, עת שהגיע לבית הנאשם, נקש על הדלת וביקש מן הנאשם להציג בפניו רישיון של הכלב ( עמוד 3 שורות 28-29 ועמוד 4 שורות 1-3 ) . לדבריו, הנאשם לא הציג בפניו רישיון לכלב , סילק אותו מהבית וזאת למרות שהעד היה לבוש במדים והזדהה בפני הנאשם תוך שהציג לו תעודה מזהה ( עמוד 4 שורות 5-6 ).

עד זה הוסיף כי הנאשם המטיר עליו מילים משפילות ובוטות עד שנאלץ להזמין את השיטור המשולב ( עמוד 4 שורות 10-16 ). בחקירתו הנגדית השיב עד זה לשאלות הנאשם כי לא היה עד לאירוע וכי לא מדובר היה באירוע תקיפה.

ב"כ המאשימה הגישה באמצעות עד זה את ת/2 שהינו מזכר אשר נכתב על ידי העד בנוגע לאירועים מיום 18.8.09 .

פרשת ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. לטענתו, ע.ת 1 פתח את דלת הגינה מקדימה, אשר הייתה חצי פתוחה ( עמוד 6 שורה 3 ). לדבריו, ביקש ממנו ע.ת 1 כי יציג תעודת זהות, תוך שאמר לו כי כלבו תקף ילד ומבוגר ( עמוד 6 שורות 3-4 ). לטענתו, ע.ת 1 לא דפק בדלת והנאשם ביקש ממנו ללכת כי לדבריו: "הוא צריך להיות יותר מנומס" ( עמוד 6 שורה 8 ).

משהגיע ע.ת 2 למקום הוא פתח את דלת הסלון ולדבריו : " כאילו גם הוא מהחבר'ה של הבית. גם אותו העפתי החוצה, בגלל ההתנהגות ואמרתי לו שרק למשטרה אני אציג את תעודת הזהות." לטענתו, משהגיעו השוטרים ביקש כי ירשמו את שמותיהם של הילד והמבוגר אשר הותקפו לכאורה על ידי הכלב ואף דרש כי יחפשו אחריהם ( עמוד 6 שורות 11-14 ).

מדובר בכלב שלדברי הנאשם " ... לא יכול לתקוף אפילו חתול, הוא יושב, הוא כלב מטומטם כי הוא רועה גרמני חצי עיוור וחירש. שאף פעם לא הייתה כנגדו תלונה" ( עמוד 6 שורות 15-16 ).

עוד הוסיף הנאשם וטען כי ביקש להביא את השוטרים, אשר הגיעו לביתו בעקבות האירוע, למתן עדות בבית המשפט ואולם, נמסר לו כי לא ניתן לעשות כן מן הטעם שלא נרשמה על ידי השוטרים כל תלונה בעקבות האירוע ( עמוד 6 שורות 17-18 ).

בעת חקירתו הנגדית של ע.ת 1 על ידי הנאשם ציין הנאשם כי בעת האירוע " היינו בתוך הגינה עם הגנן באמצע עבודה בגינון , ספק שנמצא אצלי בבית שהוא עד שנמצא בחוץ, הבת שלי ואשתי. הכלב ישב בשער של הדלת, ישב, חצי עיוור, יש לו קטרקט והוא לא רואה, כלב חירש, בן 15 .... ( עמוד 3 שורות 1-3). בחקירתו הנגדית השיב הנאשם לשאלת ב”כ המאשימה באומרו כי יכול להיות שלא ראה כי הכלב יצא. ואולם הוא לא יצא ( עמוד 7 שורה 7 ).