עירית אשדוד נ' כץ

בפני

שופטת נגה שמואלי-מאייר

הכרעת דין

כתב האישום:

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה על סעיף 6(ה)(16) לחוק עזר לאשדוד (העמדת רכב וחנייתו), תשנ"א-1991, בכך שביום 18/6/2008 העמידה את רכבה במקום המיועד לחניית נכים.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד ארז זעפרני, פקח החנייה אשר רשם את דו"ח נשוא כתב האישום וצילם את התמונות בהן נראה רכבה של הנאשמת עומד בחנייה המיועדת לנכים (הוגשו וסומנו ת/1). העד העיד כי במקום נמצאים שני תמרורים התוחמים מימין ומשמאל את האזור המיועד לחניית נכים, וכי רכבה של הנאשמת עמד בסמוך לתמרור הימני (שרטוט אותו ערך העד המראה את מיקומו של רכב הנאשמת ביחס לשני התמרורים הוגש וסומן ת/2).

ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה העידה הנאשמת בעצמה. לטענתה, העובדה כי חנתה בחניית נכים הובררה לה רק בדיעבד, שכן לדבריה התמרור האוסר חנייה במקום נפל על הקרקע. הנאשמת הגישה תצלומים, אשר חלקם צולמו לטענתה ביום האירוע וחלקם ביום אחר, בהם נראה אחד התמרורים המוצבים במקום העבירה כשהוא שוכב על הקרקע (הוגשו וסומנו נ/1). לטענת הנאשמת, רכבה עמד בסמוך לתמרור השמאלי מבין שני התמרורים (ראו פרוטוקול מיום 22/3/2011, עמ' 5, ש' 10, 30-31), ומשאית שחנתה משמאלה חסמה את קו ראייתה והסתירה את התמרור השוכב (ראו פרוטוקול מיום 22/3/2011, עמ' 4, ש' 24-25). משלא היה במקום תמרור נראה לעין האוסר חנייה, הרי שאליבא דנאשמת אין להטיל עליה אחריות בגין חנייה במקום אסור.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שבתיק, מצאתי כי התביעה הצליחה להרים הנטל המוטל עליה להוכיח אשמתה של הנאשמת מעבר לכל ספק סביר.

טענת ההגנה של הנאשמת מתמצית בכפירה בקיומו של תמרור האוסר חנייה במקום. בצילומים שהגישה אכן נראה תמרור המייחד את אזור החנייה לנכים כשהוא נפול לכיוון הקרקע. ברם, כפי שהעיד עד התביעה, במקום מוצבים שני תמרורים התוחמים את חניית הנכים מימין ומשמאל, כאשר על התמרור העומד משמאל ישנו חץ המצביע לכיוון ימין ועל התמרור העומד מימין ישנו חץ המצביע לכיוון שמאל (ראו פרוטוקול מיום 22/3/2011, עמ' 4, ש' 9-10). על התמרור המופיע בצילומי הנאשמת נראה בבירור חץ המצביע לכיוון ימין, ואילו על התמרור המופיע בת/1 נראה בבירור חץ המצביע לכיוון שמאל. כלומר – התמרור אשר צולם ע"י הנאשמת הינו התמרור השמאלי, בעוד שהתמרור אשר צולם ע"י עד התביעה הינו התמרור הימני. מצאתי לקבל את עדותו של עד התביעה לפיה רכב הנאשמת עמד בסמוך לתמרור הימני דווקא, והדבר אף עולה מהתצלום אשר לכאורה צולם ע"י הנאשמת ביום האירוע, בו נראה רכבה כאשר הוא עומד במרחק של 5 מכוניות (מתוך 8 מקומות המצויים שם) מהתמרור השמאלי השוכב. על כן, לא מצאתי לקבל את גרסת הנאשמת לפיה רכבה עמד בסמוך לתמרור השמאלי, אותו לא יכלה לראות. לפיכך, אף אם אקבל את טענת הנאשמת כי התמרור השמאלי היה מוטל על הקרקע, לא יהיה בכך כדי לסייע לה, שכן אין מחלוקת על כך כי התמרור הימני (הקרוב יותר לרכב הנאשמת) עמד במקומו במועד האירוע, ואין זה סביר בעיניי כי הנאשמת לא ראתה תמרור זה. לפיכך אין בידי אלא לקבוע כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

על יסוד האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.

קובעת לטיעונים לעונש ליום 24/5/2011 בשעה 17:50.

המזכירות תשלח העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"א , 28 מרץ 2011, בהיעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: